יום ראשון, 23 בספטמבר 2012

סליחות עיתונאיות



במאמר שפורסם במעריב ב 03/03/2004 תחת הכותרת "עד כאן" טענו העיתונאים בן כספית ודן מרגלית שעסקת טננבוים מ 29/01/2004 הייתה מושחתת ביסודה בטענה ההזויה שהיו הקשרים שלא פורסמו בין אריק שרון לאבי גרושתו של טננבוים, שמעון כהן, 20 שנה לפני כן. הקשרים הסתיימו בהתנצחות משפטית קשה 12 שנה לפני עסקת טננבוים. לפי ההיגיון של המאמר עצמו היחסים המעורערים בין אריק שרון לאבי גרושת טננבוים היו דווקא צריכים לחבל בעסקה. (בהנחה שעיסקת השבויים הייתה סוג של מתנה מאריק שרון לאבי גרושתו של טננבוים, כפי שהשניים טענו למעשה). אגב לא בן כספית ולא אף עיתונאי אחר בדקו לעומק את קידומו לדרגת אל"מ ומתן הסיווג הביטחוני המתאים בפיקוד צפון שנים קודם. פרשה שעולה ממנה סירחון לא קטן. בדיעבד זיכה מבקר המדינה את אריק שרון מכל מערכת של שיקולים לא עניינים בפרשת עסקת טננבוים. דן מרגלית היה הגון מספיק לפרסם התנצלות קטנה - בן כספית לא. מה שמלמד על בן כספית עצמו ושתמיד אפשר למצוא משהו מסביבת החיים הלא מושלמת שלנו כדי לקטול אחרים. הסיבה שממשלת ישראל לחצה לשחרורו, במחיר גבוהה, של אלחנן טננבוים הייתה קשורה בחלקים מעברו הביטחוני שלו היו מגיעים לידיעת החיזבאללה יכלו לחולל אסון מודיעיני ומדיני אמיתי למדינת ישראל. בלית בריה ומחוסר יכולת לחשוף את עברו הביטחוני של אלחנן טננבוים נאלצה ממשלת ישראל לספר לנו סיפורי בדים על "בריאותו הלקויה", שניו הנושרות" ו"הסכנה לחיו" אם לא ישוחרר מיד. משחזר לשטח ישראל התברר כמובן שבריאותו הייתה סבירה ביחס לנסיבות וממשלת ישראל הוצגה כ"שקרנית". אמנם אין לי הוכחה שהצמד ידע את האמת שמאחורי עיסקת טננבוים אבל צריך להיות אידיוט להניח שהם לא ידעו וברור שהם ניצלו את העובדה שאי אפשר היה לענות להם ולחשוף את העובדות האמיתיות. לידיעת הדלוחה ממועצת העיתונות דליה דורנר שמפזמת לנו "זכות הציבור לדעת" .

מאז אותה פרשה וכתבה מחקתי את שני העיתונאים מרשימת "העיתונאים" העברתי אותם לרשימת ה"ספסרים".

דן מרגלית שקע מאז באופן אובססיבי בחברו לשעבר אהוד אולמרט ועסוק מעל לראש בחשיפתו כמושחת האולטימטיבי של מדינת ישראל. בן כספית מצא לו יעד אחר לספסרותו וזה ראש הממשלה המכהן. כשהתפוצצה, בתחילת 2010, פרשת העוזרת ליליאן פרץ מבית נתניהו מילא בן כספית עמודים רבים במוספי יום השישי של מעריב ועיתונאים אחרים עשו אותו הדבר בעיתון ידיעות שחשף או יזם את הפרשה בהשחרת דמותה של שרה נתניהו וביצירת קשר בין דמותה האפלה לצורה שמדינת ישראל מנוהלת למעשה על ידה באמצעות בעלה ביבי. מסוג הטענות על שחרור טננבוים בגלל שאבי גרושתו עבד בחווה של אריק שרון 20 שנה קודם. "אינו ראוי לתפקידו" הגדיר בן כספית את ביבי נתניהו אז לא בגלל מצב הביטחון בארץ, להפך הביטחון השתפר במעט, לא איזו התדרדרות כלכלית קשה, להפך ישראל יוצאה בתהליך מוצלח מהמשבר הכלכלי העולמי של 2008, אפילו לא הפיחות במעמדה של ישראל בעולם. הסיבה שביבי לא ראוי, אליבא בן כספית, להיות ראש ממשלה היא הסביבה הבעייתית שיוצרת אשתו שרה שנחשפה בתביעתה של מנהלת משק הבית לשעבר ליליאן פרץ. שאלתי אז מה יהיה עם גירסתה של ליליאן פרץ לא תעבור את בית המשפט - מה שאכן קרה לפני שבוע. כאשר ליליאן פרץ ושרה נתניהו חתמו על ביטול תביעות הדדי. קודם לכן פסק מגשר שליליאן פרץ אינה זכאית לפיצוי משרה נתניהו. העדויות מזמן אמת מעלות שליליאן פרץ חשה דווקא קירבה וחיבה לשרה נתניהו. אני מניח מבלי לדעת שהיו בעיות חוקיות בהסדרי השכר של ליליאן פרץ ומצד שני הייתה עילה לשרה נתניהו לתבוע פיצויים מליליאן פרץ על הוצאת דיבתה רעה. פשרת התיקו הייתה מקובלת על עורכי הדין של שתי הצדדים והביאו לסיום חסר תוצאות מאבק מיותר שהעיתונות ליבתה לצרכיה. היחידים שיכולים להיות באמת מרוצים הם עורכי הדין ששילשלו לא מעט לכיסם.

אם חשבתם שבן כספית פרסם סוג של התנצלות טעיתם. אחרי שהשתמש במלוא כוחו להכפיש לא מצא בעצמו ולו שבריר נכונות גם להתנצל, הרי הוא לעולם לא טען שהדברים אמת אלא רק ש"על פי ליליאן פרץ" . גם אילנה דיין לא חשבה להתנצל בפני סרן ר..  בכלל התנצלות אינה חזון ניפרץ בתקשורת.

אם דליה דורנר, שבתפקידה כראש מועצת העיתונות מוציאה שם רע לחוכמה של בית המשפט העליון בו שירתה בעבר, רוצה באמת להועיל לחופש התקשורת במדינת ישראל שתפסיק לפמפם לנו על "זכות הציבור לדעת" ותוסיף לה מילה קטנה "אמת" - זכות הציבור לדעת אמת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה