ב 19 במרץ 2011 לא יכל נשיא צרפת ניקולס סרקוזי להבליע את התרגשותו כשהכריז בשידור לאומה "בשעה זו שאני מדבר עליכם מטוסים צרפתים פועלים בלוב". לוב לא אימה על צרפת בשום צורה ! - 7 שנים קודם, במרץ 2004, וויתרה לוב על פיתוח נשק להשמדה המונית והכירה באחריותה לפיגוע לוקרבי, בסקוטלנד, מדצמבר 1988, ב 30/08/2008, שלש שנים קודם לכן, חתמה לוב על "הסכם ידידות" עם אירופה, באמצעות איטליה, ומילאה תתפקיד חשוב בסכירת זרם הפליטים לאירופה. לא נרשמו תלונות נגד לוב בנושא קיום ההסכם. העריץ מוחמד קדאפי, אונס הקטינות, היה שותפו הנילהב של ראש ממשלת איטליה סילביו ברלוסקוני למסיבות החשק המשותפות, מסיבות ה"בונגה בונגה". הבן של הדיקטטור, סייף אל-אסלאם קדאפי קיבל ב 2008 תואר דוקטור מ"בית הספר הלונדוני לכלכלה" - התזה עסקה ב"תפקיד החברה האזרחית בדמוקרטיה....", מלעיזים רעי לב טוענים שהדוקטוראט ניתן, למעשה, עבור תרומה של 1.5 מיליון ליש"ט לבי"ס המכובד שכמובן לא מקבל שוחד ורק אמות מידה אקדמיות לפניו.
אז למה סרקוזי כל כך שמח למלחמה בלוב - ראשית - כי בנישמתו הוא עדיין חושב שלצרפת תפקיד מרכזי ב"להנדס" את הילידים לפי ערכים מערביים, שנית - שיש לה זכות מוסרית לעשות זאת, כי הם יודעים טוב יותר מה טוב בשביל לוב ושלישית - הם גם יכולים . להיבריס (יוהרה) הזה קראו פעם קולוניאליזם. לוב, אחת המדינות הערביות היציבות והמשגשגות, הפכה למרחץ דמים מתמשך עם ממשלה נתמכות מערב, מליציות נתמכות על ידי גורמים ערביים ('השחר העולה' למשל) וכוחות דאע"ש וכולם הרגים את כולם. גל פליטים ענק שוטף מלוב את אירופה ומערער את יציבותה וכלכלתה. ומספר הפליטים שתבעו מאז בים התיכון בתהליך נמדד במעל ל 10,000. הם - האירופאים והצרפתים יודעים הכי טוב - סרקוזי, האבא של האסון הלובי, אפילו רואה את עצמו כשר לרוץ מחדש לנשיאות צרפת.
השבוע קבעה "ועדת צ'ילקוט" בבריטניה שראש ממשלתה טוני בלייר גרר את ארצו למלחמה בעיראק במרץ 2003, למעשה ללא פרובוקציה עיראקית וללא כל איום !! מעיראק כלפי בריטניה, ללא מודיעין עצמאי משלו. כל המידע שקדם וכביכול הצדיק את המלחמה התגלה כשיקרי - עיראק לא תמכה באל-קאעידה וסיע לו לחטוף מטוסים ולא פיתחה שום נשק להשמדה המונית - מה הביא את טוני בלייק וג'ורג' בוש הבן לפלוש לעיראק ולהתניע שרשרת אירועים אפוקליפטית שהביאו מאז למותם של מיליון וחצי בני אדם במזה"ת, אותם סיבות שהביאו את צרפת - התנשאות, היומרה שיש בידם את "הקוד" להתנהלות החברה הערבית במזה"ת, הם יודעים יותר טוב, מותר להם והם גם יכולים - מבחינתם זה מספיק .
טוני בלייר, לשעבר נציג הקווארטט לתהליך השלום, טען ברצינות תהומית ב 06/2007 שפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני הוא מבוא הכרחי לפיתרון בעיות העולם הערבי, כמה אנחנו טועים ולמה הפלשתינים זקוקים, אותו טוני בלייר התנצל ב 25/10/2015, בראיון ל סי.אנ.אן על חלקו במלחמה - "לא הבנתי מה יקרה אחרי שסדאם יודח" אמר, והוסיף "אי אפשר להגיד שאין לי שום אשמה בדאע"ש". אסון המלחמה בעיראק מגמד את הסכסוך בינינו לפלשתינים לאנקדוטה זניחה. במקום להעלם מבוייש מהזירה הציבורית הוא עדיין מתעשר מעסקים שהוא עושה בעולם הערבי, ועדיין 'בוחש' ביוזמות השלום, למשל היוזמה המצרית . אפשר כמובן להלך אחרוה לאפוקליפסה הקודמת כשג'ימי קרטר, ב 1979, היה הגורם המרכזי בהצלחת המהפיכה האיסלאמית באיראן.
מה הלקח לישראל כשאותה עילית פוליטית מערבית מנפיקה "דוחות" על הסכסוך, מסבירה לנו את המזה"ת, מבטיחה לנו יציבות ושלום אם אך נישעה לעצותיהם, שהם יודעים טוב יותר וש"הסטטוס קוו לא יכול להמשך". הלקח המרכזי הוא שאין להם מושג קלוש ! שהם שבויים בדימויים של עצמם ושהם חוזרים, היסטורית, פעם אחר פעם על אותה שגיאה ממש ממיטים אסונות בממדים אפוקליפטיים, בעיקר על "הילידים' ולאחרונה גם על עצמם. ישראל חייבת לערער ולאתגר, במדיניותה, בנאומיה, בהסברתה ובמגעיה, בפומבי בכל ערוץ אפשרי תוך יצירת שיח ציבורי במדינות המערב עצמן את עצם שיקול הדעת המערבי בכללו כאילו הם מבינים יותר ואחראים יותר . יש לישראל שפע של טיעונים והוכחות שיכולות לדבר לקהל הרחב במדינות אלו . למשל ראש הממשלה נתניהו היה חייב להעלות, במסיבת עיתונאים עם ראש ממשלת צרפת מנואל ואלס, ב 25/05/2016, שעסקה ביוזמה הצרפתית, את עצם שיקול הדעת הצרפתי בלוב ואת השלכותיו על האזור כולו כסיבה בסיסית לשלול כל מעורבות צרפתית שעיקרה אותו "היבריס" קולוניאלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה