המדינה היהודית

המפולת במחירי הנפט, שרבים חזו את בואה אבל מעטים נערכו לקראתה ועוד יותר מעטים מבינים את השלכותיה, מקרבת את המזה"ת במהירות לאפריקה. רק התלות המוחלטת בנפט הערבי והמוסלמי של הכלכלות המובילות בעולם הפכה את המזה"ת למרכז ההתעניינות העולמית ואת הסכסוך בינינו לפלשתינים לעיסוק מרכזי של הקהיליה הבין לאומית

הנה למרות שמשתוללת מלחמה בעיראק ולוב, יצרניות נפט מובילות בעולם, למרות שיש סנקציות קשות על יצוא האנרגיה מאיראן וסנקציות מגבילות על יצוא אנרגיה מרוסיה, עד לאחרונה יצרנית האנרגיה הגדולה בעולם, מה שבעבר היה יכול להוביל להתמוטטות הכלכלה העולמית, מחירי האנרגיה ממשיכים לרדת וכניראה ימשיכו.

אופ"ק בכינוס האחרון שלו בווינה, ב 29/11/2014, החליט לא לקצץ ביצור הנפט. יתכן שקיצוץ כזה היה מעלה את מחירי הנפט בשיעור מסויים לטווח קצר אבל, בו זמנית, היה מעלה את מפלס הכידאיות של הפקת נפט במקומות אחרים (על הפרק פרוקיט "קיסטון" להובלת הנפט הקנדי לארה"ב, פיתוח שדות הנפט הענקיים במדף היבשת של ברזיל ושיכלול השיטה להפקה זולה של אנרגיה וגז מפצלי שמן).  חלק מהמדינות ניכנסות למשבר כלכלי קשה, בהן איראן ורוסיה, חלק למשבר חברתי כמו נסיכויות המפרץ ומדינה כמו ערב הסעודית, למשל, כבר מתקשה לממן באופן שוטף את רמת החיים ומדיניות הרווחה (שוחד לשבטים) שלה והא מתחילה לקצץ ברזרבות הכספיות שלה. העולם אדיש למיליונים שהורגים אחד את השני באפריקה במאה האחרונה והוא מתחיל להיות אדיש לעולם הערבי במזה"ת (הוא עדיין מפחד מהאסלאם המקצין).  אין ספק - "הסכסוך" הוא הזניח שבבעיות האזור.

באזור, כפי שרבים כבר ציינו, מתפתח ציר אסטרטגי בין מצרים, סעודיה וישראל - ציר שהופעת הבכורה המוצלחת שלו הייתה במבצע 'צוק איתן' מול ארה"ב, קטאר ותורכיה. הציר עדיין סובל מחוסר לגיטימציה בחברות הערביות המקצינות באזור אבל הוא משפיע מאד על כל האירועים באזור.

זה זמן עושה סעודיה מאמצים לשדרג את ה"לגיטמציה" של היחסים עם ישראל. התבטאויותיה נגד ישראל מתונות. נציגיה במוסדות הבינ"ל לא נימנעים מלפגוש נציגים ישראלים וללחוץ ידיים, אפלו מול המצלמות. התקשורת הסעודית ממקמת את איראן השיעית כאויב הקיומי של סעודיה שכדי להאבק בה מותר לשתף פעולה אפילו עם השטן, קרי ישראל למי שלא מבין. מאחרוי הקלעים מתאמים ישראל וסעודיה את עמדותיהם אל מול המו"מ האמריקאי-איראני בסוגיית הגרעין הצבאי - אבל הלגיטמציה בחברה הערבית חסרה - היא עדיין משועבדת לסכסוך עם הפלשתינים ולשינאה הכללית ליהודים במרחב הערבי מוסלמי.

על רקע זה באה התבטאותו החריגה של שר האנרגיה הסעודי עלי אל-נעימי בווינה ביום שבת 29/11/2014 כשצוטט על ידי דובר רישמי "איננו נוטרים טינה לאף אומה, ומנהיגינו מקדמים שלום, סובלנות דתית ודו קיום. הוד מעלתו המלך עבדאללה אבן עבד אל עזיז מאז ומעולם שם דגם על יחסים טובים בין סעודיה לכלל המדינות - והמדינה היהודית אינה יוצאת דופן",  ההתייחסות לישראל כ"מדינה היהודית" על ידי נציג סעודיה, הממונה באסלאם על שמירת שני המקומות הקדושים - מכה ומדינה - היא בהחלט חריגה וצעד, יתכן שלא במודע, ללגיטמציה של ישראל באזור.

בשלב זה לא ברור לי האם השימוש במושג "המדינה היהודית" בהתייחס לישראל הוא שימוש מושכל בכוונת מכוון או פליטת פה פרודיאנית. כך או כך הביטוי לא עורר שום סערה בקרב משתתפות הוועידה, רובן מדינות מוסלמיות, וגם אם נאמרה כפליטת פה יש בה משום הישג למאמץ המתמשך של ישראל למקד את הסכסוך בסוגית הליבה שלו - הזהות היהודית של מדינת ישראל.