יום שלישי, 9 בספטמבר 2014

'הציר' מכה שנית

ב 06/08/2014 כתבתי כאן בבלוג בסיכום ביניים למבצע 'צוק איתן', בהתייחס ליוזמה המצרית להפסקת אש ללא תנאים תחילה ומו"מ רק בהמשך, שהיוזמה המצרית היא  - "ההנפקה בפומבית הראשונה של 'ציר היציבות' (יש המכנים אותו 'ציר המתונים') בראשות המשולש ישראל, מצרים וסעודיה שהצליחה במשותף לדחוק לפינה את הציר קטאר-תורכיה, את ארה"ב שצידדה בהם ולבסוף לכופף את 'הקליינט' שלהם, החמאס, לתנאים הראשוניים של מצרים. 'ציר היציבות' הפך לעובדה אזורית, לגורם שאי אפשר בלעדיו ושעוד ישנה את הדיפלומטיה של המזה"ת. אפשר כבר להעריך ש'ציר היציבות' יצמצם את המעורבות האירופית והאמריקאית באזור, ידחק לפינה את הציר קטאר-תורכיה ויבנה חזית אחידה, כלכלית, מדינית ואפילו צבאית נגד איראן. ישראל - זו שנחשבה עד לאחרונה כמי ש"אשמה" באי היציבות האזורית נמצאת בצד המייצב - החמאס בצד המערער" - סוף ציטוט.


עוד זה הולך וזה בא - אתמול, לאחר פגישה מעמיקה עם אבו מאזן בנושא שיקום עזה, עתיד הרשות הפלשתינית והיוזמות הקרובות של הרשות הפלשתינית לדרוש ממועצת הביטחון ולאחריה מהעצרת הכללית של האו"מ לקבוע תאריך יעד ל"נסיגה מלאה" של ישראל מכל השטחים שניכבשו ב 1967 - הודלף לתקשורת  שיש למצרים יוזמה משלה. על פי ההדלפות מצרים תעביר שטח של 1600 קמ"ר לידי הרשות הפלשתינית בפיתחת רפיח עד פאתי אל-עריש (רפיח עדיין נחשבת עיר פלשתינית - על עריש כבר נחשבת מצרית - המפה ניסיון שלי לתרגם את ההצעה המצרית למפה בשטח) ולשדרג את השטחים הפלשתינים ביהודה ושומרון. קשה להמעיט בחשיבות היוזמה.


ראשית המצרים שוב לקחו יוזמה ומכתיבים מהלכים שמתחשבים יותר בישראל מאשר בנרטיב הפלשתיני.  היוזמה מאלצת את הפלשתינים להתייחס אליה ושוברת את המסגרת הקשיחה של "גבולות 67". לפי ההדלפות השטח שמצרים מציעה נועד "לישוב הפליטים הפלשתינים מחדש" - מה שמוחק, על פי המצרים, את הדרישה לזכות השיבה הפלשתינית דווקא לתחומי מדינת ישראל, על פי החלטה 194 של עצרת האו"מ מ 12/12/1948 הדורשת להשיב את הפליטים הפלשתינים "למקומות מהם גורשו".  תחת הכותרת 'שידרוג מעמד השטחים שבשליטת הרשות' מסתתרת הכרה שפינוי המוני של מאות אלפי ישראלים החיים מעבר לקווי 67 אינו ראלי באופן מעשי, אני משער שהוא גם לא רצוי בעידן שדאע"ש מכתיב את האירועים למדינה כמו ירדן למשל ובכלל ליציבות האזורית. לרשות הפלשתינית במצבה היום יש סכנה לגלוש לאלימות ואנרכיה לולא השליטה הביטחונית הישראלית. בסיכום היוזמה דוחקת את אבו מאזן והרשות לדילמות קשות ולבחירה בין לקבל מה שעוד אפשר או לדבוק במסלול של השמדת ישראל.


יש סמנים שהיוזמה לא הפתיעה את סעודיה וירדן - אין סימנים שאירופה או ארה"ב היו מעורבים בה. 'ציר היציבות' הוכיח ומוכיח, בניגוד לארה"ב ואירופה השרויות בקיבעונן, שתמיד מגיבות באיחור, מסתכלות באדישות על הגחלים הלהטות וניזעקות לפעולה רק כשפורצות שרפות (שוחטים עיתונאים מערביים ולא נשים יזידיות או חיילים סורים), שהוא נוטל את היוזמה ומנסה לעצב מציאות יציבה וכי ביכולתו גם לעשות זאת.  כשבנימין נתניהו דיבר על יוזמות מדיניות חדשות, שהשמאל יחס לחידוש המו"מ עם הפלשתינים, הוא כניראה התכוון ליוזמות של 'ציר היציבות' שמעצבות את המזה"ת בשיתוף עם ישראל ולא דרך עימות עם ישראל.  


לתזוזה הטקטונית יש היבט נוסף - ניקרא לו העולם הלא ידידותי -  ב 07/09/2014 פירסם העיתון האירי "אייריש אינדיפנדנס"שחיילי האו"מ מאירלנד ניצלו הודות לסיוע בתצפית ואש מצד חיילי צה"ל בגולן אחרת היה גורלם כגורל חיילי פיג'י השבויים בידי ארגון המורדים הסורי 'ג'בהת אל-נוסרה' המסונף לאל קאעידה. אירלנד היא אחת המדינות העוינות לישראל באירופה וכותרת כזו, המחמיאה לצה"ל, בעיתון אירי חשוב חורגת במובהק מהמתחם של 'התקינות הפוליטית' באירלנד.  אתמול פורסם ממקורות בכירים בממשל האמריקאי שארה"ב נעזרה באופן מקיף במידע תשתיתי מלווינים ומקורות טכנולוגיים ישראלים כדי למפות ולסמן יעדי תקיפה למטוסי ארה"ב הפועלים נגד דאע"ש. הקשר בין האירועים הוא ההבנה הגוברת בתפקידה וביכולותיה של ישראל במזה"ת לא כגורם מערער אלא כגורם מסייע מייצב.

הערה אחרונה קשורה רק חלקית למאמר - אתמול בהופעה במרכז הבין תחומי בהרצליה האשים נפתלי בנט את השמאל שהוא עדיין בקיבעון שנות התישעים (ניינטיז) - בעיקרון אני מסכים עם נפתלי בנט. מצד שני הוא פרס בפני המאזינים את יכולות האימה שיש לחיזבאללה - 100,000 טילים מדוייקים עם כוח הרס גדול וארוכי טווח הניתנים לשיגור במטחי ענק בו זמנית לכל נקודה אסטרטגית בישראל מתל אביב צפונה. היכולת אכן קיימת והתשובה הצבאית היא לא דיכוי מהאוויר אלא השתלטות מהירה על השטח אבל כרגע ולעשור הקרוב זה לא עצם העיניין ולא ברור האם היכולת עדיין רלבנטית לחיזבאללה. החיזבאללה נתון במאבק לחיים ולמוות ממש של עדה שיעית קטנה במרחב סוני ענק מול הגאות הסונית הקיצונית והרצחנות של דאע"ש. במאבק הז אין רחמים - בכל נקודה שדאע"ש ישתלט לא צפוי לשיעים אלא גירוש (ברי המזל) ושחיטה. הנשים ימכרו כשפחות מין וכך כל הנערות מעל 14. המזה"ת משתנה במהירות כל הזמן אבל לאיום על השיעים במובלעות שבמרחב הסוני יש תנופה ויצרים ארוכי טווח ובלתי נישלטים. כרגע יותר סביר שאנחנו נעזור לחיזבאללה להילחם בדאע"ש מאשר שהם יעזרו לדאע"ש להשמיד את ישראל. אז בהקשר לחיזבאללה אפשר לעת עתה להירגע קצת.  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה