המנהרות

החלטתי לכתוב על איום המנהרות בעיקבות כתבה באתר NEWS1 של חגי הוברמן שטענה שנכון שהאיום הרקטי החל עוד לפני ההתנתקות וכך גם איום חוליות הטרור מעזה אבל, כך הכותב, מנהרות התקיפה לישראל הן כולן תוצר ההתנתקות שכן צה"ל לא יכל לפעול בצד העזתי של הגבול ולמנוע את בנייתן מראש.

הטענה אינה נכונה עובדתית. השימוש במנהרות על ידי הטרור בעזה הוא ישן. תחילה להברחת ציוד ואמצעי לחימה מהצד המצרי, לאחר מיכן כמנהרות תופת לפיצוץ מוצבים כמו פיצוץ מוצב רפיח במנהרת תופת ב 12/12/2004. באירוע נהרגו 5 חיילי צה"ל והמוצב נהרס כליל. אורך מינהרת התופת היה 700 מטר, התופעה של מנהרות בציר פילדלפי, גבול ישראל מצרים, ידועה וצה"ל פעל לסיכולן בהצלחה חלקית כפי שמעיד האירוע. מאז כל הצדדים רק השתכללו.

איום מינהרות התקיפה כפי שהוא היום אינו תוצר ההתנתקות אלא תוצר המפלה של מבצע "עמוד ענן" שנוהל בידי ראש הממשלה של היום אבל גם בידי שר ביטחון אחר, אהוד ברק, שהקו המאפיין שלו הוא זיגזוג בלתי פוסק בסבך ההתלבטות. מ"עופרת יצוקה" בינואר 2009 עד מבצע "עמוד ענן" ב 12/2012, כמעט ארבע שנים, תיחזק צה"ל בתוך רצועת עזה מרחב ביטחון שנע בין 400 מטר לקילומטר (רצועת המוות). במרחב הזה ביצע צה"ל פעולות לסיכול מנהרות, אגב כל פעולה לוותה בירי מרגמות של החמאס. המרחק הרב, יחסית למנהרה, בשילוב אמצעים סיסמיים הבנויים על תהודת קול ובשילוב מודיעין שהתמקד בסימנים חריגים כמו תלוליות אפר, פעילות לא טיבעית, למשל חממות שאין בהן גידולי חממה, איפשרו לצה"ל לסכל ולמנוע 100% ממאמץ המינהרות ההתקפיות של החמאס. אפשר לשער שהחמאס היה משתכלל עם הזמן בשיטות ההסוואה והחפירה ומותר להניח שגם אנחנו.

אחד התוצאות של של הבנות "עמוד ענן" הייתה ביטול חגורת הביטחון שיש שכינו אותה "חגורת המוות" ומתן אפשרות לחקלאים פלשתינים לעבוד עד הגדר. צה"ל לא יכל יותר לבצע סיכול שוטף של המינהרות והחמאס, בכסות של  פעילות אזרחית, יכל להעמיק את שיטות ההסוואה והטישטוש לא קילומטר שלם מהגדר אלא, לפעמים, עשרות מטר בלבד ולרוב עד מאתיים מטר מהגדר. אפשר לקבוע בוודאות שהתוצאה של הבנות "עמוד ענן" יצרו איום אסטרטגי משמעותי על ישראל ואם החמאס היה נוהג בחוכמה ומפעיל את המינהרות, כולן או חלקן, כמהלך פתיחה משלו, והיה מצליח, בסופו של מיבצע, לחדור לישוב אחד ולחולל בו הרג המוני כי אז יתכן שכל ההתיישבות בעוטף עזה הייתה מתפרקת ומתפוררת. בטענה הזו צדק הכתב לחלוטין.

מכאן למסקנות. יעד מיבצע "צוק איתן" אינו יכול להתמקד "רק" בהרס תשתית המנהרות של החמאס אלא ביצירת מצב של חוסר יכולת מוחלט לשקמה, למשל, על ידי יצירת "מרחב פיקוח" שבו צה"ל יכול להיכנס ולבדוק, כל איימת שיחפוץ, את התשתיות ואת הסימנים לחפירת מינהרות. זה לא שולל כמובן פיתוחים טכניים. מרחב שבו יכולה להמשך פעילות אזרחית פלשתינית, שברור שתנוצל לרעה על ידי החמאס או כל מי שישלוט בעזה, אבל שצה"ל ימשיך לפקח עליו וחזקה שצה"ל ימצא דרך להתמודד עם אתגרי החמאס.  ככל שלמרחב הזה תהיה גושפנקא בינ"ל כך יקל הדבר לתחזק אותו בצורה נאותה ולאורך זמן.

הערה נוספת - כשמפעילים כוח של מעל ל 2 אוגדות מודרניות בשטח צפוף מבחינת אוכלוסין שהטרור עושה בו ובאוכלוסיה האזרחית שבו כבשלו - זה ממש לא מציאותי לצפות לאפס ניפגעים או רק לפצועים שיחלימו. כל מומחה צבאי מערבי בעולם, אני מדגיש כל מומחה צבאי,  שמכיר כיצד לוחם צבא מערבי, לא היה מעיז להמר על פחות מחמישים הרוגים ליום לכוח התוקף. החמאס התגלה כיריב ראוי ונחוש, הייתי מעז לומר יותר מהחיזבאללה, מאומן למשימתו, מצוייד, חוסה בצל אזרחים, מכיר את השטח שאורגן במיוחד ללחימה. התוצאה, הגם שהיא כואבת, היא עדות לאיכות החריגה והמדהימה של צה"ל ככוח לוחם מיומן. אם החיזבאללה או משהו מתבונן על הלחימה בעזה לא במשקפי תעמולה אלא בעין מיקצועית, לא יכול להיות אלא אחוז פחד ואימה מכוחו האמיתי של צה"ל - ותיזכרו שצה"ל עדיין פועל בזהירות מפליגה מבחינת האוכלוסיה המקומית. ההרתעה וגבולות המישחק לעתיד כבר מתעצבים  והייתי אומר שלתפארת מדינת ישראל.