יום שלישי, 18 במרץ 2014

אנאלוגיה על "פרבדה"

כידוע לכל ערוץ מידע וחדשות יש "קו מערכת" - כלומר הוא לא מתיימר להיות אובייקטיבי אלא  להציג עמדה מסויימת. בדרך כלל זה קשור בלהמעיט מערכם של עמדות אחרות לגופו של נושא, להמעיט מערכם של דובריה ומיצגיה לגופו של אדם ולהמעיט בדיווח, אם בכלל, על עיניינים שדעת המערכת אינה נוחה מהם.  מי שעוקב אחרי אל-ג'זירה, למשל, ואין לו מקורות מידע משלו יכול בקלות לחשוב שארה"ב היא אימפריה של עריצות ורמיסת זכויות אדם - על מצב זכויות האדם בקטאר, שהאמיר שלה הוא בעליו של ערוץ התקשורת  ולמעשה הבעלים של אמירות קטאר, פשוט לא מדברים - יוק. מי שיעקוב אחרי פוקס ניוז בארה"ב יכול להגיע למסקנה שהנשיא ברק אובאמה לעולם לא קיבל החלטה נכונה ונבונה, בטח לא החלטה ברוח הערכים האמריקאים, אלא רק החלטות שנועדו  להחליש את אמריקה כלכלית, צבאית ודמוקרטית.  לנו יש את הארץ - העיתון לאנשים חושבים (לא ברור על מה)  וידיעות אחרונות - העיתון לאנשים ששונאים את ביבי.

נחום ברנע מידיעות אחרונות הוא עיתונאי מכובד בעיתון לא מכובד. בסוף, גם הוא צריך להתיישר לקו המערכת  שעיקרו, אם ממשלת נתניהו לא מטומטמת ועושה ממש רע  ברגע זה אז היא, ממש ממש כעת, חושבת  על שיגעון הגדלות הבא. היום פורסמה בידיעות כתבה של נחום ברנע על המשבר בקרים. לטעמי הכתבה מאוזנת ומחכימה. אבל נחום ברנע הוא כתב של ידיעות אחרונות ולכן אינו פטור ממס ההסתה המערכתי. מס שקושר את המשבר בקרים לשיגעון הגדלות המקנן בהנהגה הפוליטית של משטר נתניהו.  

"פוליטיקאים ישראלים לא מעטים עוקבים אחרי פוטין בקינאה. מה הוא עשה לה, לאוקראינה, מה הוא עושה ולמה לא אנחנו: למה לא נכבוש את עזה מחר בבוקר, למה לא נספח מחר בבוקר את הגדה. מוטב להם להירגע: עוד לא ברור אם פוטין יצא מנצח מהמהלך הכוחני שלו באוקראינה, אבל אם כן לא ממנו נילמד דוגמא. את הפוטינים שלנו צריך להזהיר כפי שמזהירים צופים במופעי קירקס: אל תנסו את זה בבית" סוף ציטוט.  עולה מהסיפא, שאגב לא מתיישרת עם רוח המאמר כולו, שאין ספק שהאירועים בקרים הכניסו רעיונות ל"פוטינים שלנו" ושיש כאלה באמת.

אדם צריך להיות עיוור ומטומטם כדי לא לראות את ההבדל בין רוסיה, חברה קבועה במועצת הביטחון עם זכות ווטו על כל החלטותיה, לבין ישראל שעדיין לא הייתה חברה במועצת הביטחון אפילו פעם אחת, אפילו כחברה זמנית. צריך להיות עיוור או מטומטם כדי לא לראות את ההבדל בין האוכלוסיה הרוסית בקרים וקירבתה לרוסיה לבין האוכלוסיה הפלשתינית בעזה ושינאתה לישראל - שם, בקרים, קיבלה אוכלוסיה אוהדת, בהרבה מקומות בשימחה, את הנוכחות הצבאית הרוסית וקרים ניכבשה ללא כל ניפגעים עם ירי בודד באוויר מפעם לפעם.  רק תחת סמי הזיה יכול משהו לדמיין לעצמו את האוכלוסיה הפלשתינית בעזה שמחה לקראת צה"ל ואת עזה ניכבשת ללא כל התנגדות. שם בקרים לא צריך ממשל צבאי כדי שהאוכלוסיה תקבל עליה את מרות מוסקבה - בעזה  בלי ממשל צבאי אי אפשר לספק לחם ופיתות לרעבים. בקרים אפשר היה להרים משאל עם תוך שבוע על נושא שיש לו תמיכה מירבית באוכלוסיה המקומית - זהות לאומית רוסית - מי ההזוי שמאמין שהאכולוסיה הפלשתינית תאשר תוך שבוע ברוב של 95% את סיפוח עזה והגדה לישראל  תחת זהות לאומית יהודית.

אין כמובן שום דימיון, שום לקח ישיר, למעט הלקח העקיף של חולשת המערב וארה"ב,  בזירה הבין לאומית. אין בתוספת שבסיפא קשר לגוף המאמר עצמו, אין בו שום אנלוגיה והשוואה רלוונטית למצבנו כאן בארץ ואין שום זיהוי, אפילו ברמז, מי הם אותם "פוטינים שלנו" שעושים גזרה שווה בין קרים לעזה - אנחנו צריכים להבין, על פי נחום ברנע, שיש כאלה בממשל של ביבי.  אם יש אנאלוגיה היא בין "פרבדה" (אמת)  העיתון המיפלגתי של העידן הקומוניסטי ברוסיה שהאמת הייתה אצלו מיקרה מצער של דיווח לקוי  לידיעות אחרונות - הפרבדה שלנו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה