יום שני, 14 באוקטובר 2013

חשיבה דו-כיוונית

אתמול הודיעו ברעש גדול על חשיפת עוד "מינהרת טרור" מעזה - מינהרה מדופנת בטון עם תאורה חשמלית באורך כ 2 ק"מ מחממה תמימה בעזה עד כ 300 מטר בתוך שטח ישראל. מיקום מוצא המינהרה קצת רחוק מכל ישוב ישראלי ומצביע יותר על כוונה כללית להחדיר כוחות מתחחת למעטפת המגן סביב עזה לתוך שטח ישראל לחטיפה או לשימוש נירחב יותר כחסימת צירים ותקיפת כוחות מהעורף במצב חירום. למיטב הבנתי למנהרה היה אמנם קצה בישראל אבל גם קצה אחר בתוך רצועת עזה וכל מה שהעזתים תיכננו לנו יכולנו לתכנן להם תוך שימוש באותה מינהרה ממש. מינהרה כזו יכלה לשמש ל"חטיפת" בכיר חמאס לצורך מודיעין, מיקוח או להחדרת כוחות ללב הרצועה מתחת למערך המגן החמאסי. מהרגע שגילינו את המינהרה יכולנו בקלות למנוע מהחמאס להשתמש בה בעתיד ומצד שני לשמור אותה לשימושנו עם קצת סודיות ויצירתיות. עדיין לא הבנתי מה הרווח המדיני מחשיפת המינהרה אבל ברור שיש בחשיפה הפסד מיבצעי מובהק. באותו הקשר האלוף סמי תורג'מן איים ש"עזה תיראה אחרת" היה והחמאס יממש פיגוע נגד ישראל (כמה פעמים שמענו איומים כאלו בעבר?). אלוף פיקוד כבר נושק לדרג מדיני וצריך להיות מצוייד בתובנות בתחום הלגיטימציה להפעלת הכוח ובלקחי "עופרת יצוקה" מול "עמוד ענן" כדי לדעת ששינוי צורה בעזה ממנף את החמאס  ודוחק את ישראל לפינה. יש שיטות של מלחמה נמוכת עוצמה, שהמינהרה יכולה לשמש  בהן כלי חשוב  ומרכזי, דווקא נגד החמאס, שיכולים לפגוע בחמאס, בראשיו ובכוח הלוחם שלו בצורה קשה בלי "שינוי צורה בעזה".


רק לפני שבועיים נימסר על תפיסת "מרגל איראני" בשם מוג'תבא אחמדי שבמסווה של איש עסקים בלגי נישלח לישראל לבנות תשתית עיסקית שתשמש כסיפור כיסוי לריגול איראני עתידי בישראל. המרגל עצמו טרם הספיק לגרום נזק לישראל והנזק הגדול ביותר הוא עצם חשיפתו. מקובל בעולם הריגול לתת למרגל כזה, לאחר שכבר  זוהה על ידי שרותי הביטחון המקומיים כמרגל, להמשיך ליפעול ולבנות את התשתית שלו גם כדי  לראות מי המצטרפים, כיצד היא עובדת, כיצד היא מתקשרת והכי חשוב, כאשר המרגל כבר מסובך עד צוואר וברור לו שיבלה את אחרית ימיו בכלא מבודד, לנסות להפוך אותו לסוכן כפול או סוכן משטה.  חשיפתו הנימהרת טרם זמן  של מוג'תבא אחמדי נועדה, כניראה, לשמש כנשק  הסברתי נגד איראן אבל שללה מישראל הישג מודיעיני עתידי  כי מינהרת הריגול המטפורית יכולה לעבוד לשני כיוונים. בכל מיקרה כשהוא כבר חשוף ובמעקב ניזקו הפוטנציאלי  של המרגל מאיראן קטן והרווח הפוטנציאלי עצום.


ביום שלישי ה 08/10/2013 באוניברסיטת בר אילן פרס הרמטכ"ל בני גנץ שורה של תרחישים לפרוץ המילחמה הבאה  שאליה צה"ל אמור להתכונן, במישתמע להמשיך להשקיע תקציבי עתק. התרחישים עסקו בטיל מדוייק בקריה, מינהרת תופת תחת גן ילדים (אולי בהשראת המינהרה שנחשפה), המון מסתער על ישוב, מיתקפת סייבר קיברנטית שתשתק מיגזרים שונים, ירי טילים על אילת, חטיפת מג"ד בתרחיש כפול בגולן והכל ביחד, במקביל או בסמיכות כשהאויב מגיב בעוצמה רבה בירי טילים לעורף הישראלי נוכח התגובות הראשוניות של צה"ל.  מה נעדר מהתרחישים? - פלישת אוגדות שיריון עם אלפי טנקים משלש חזיתות בו זמנית, מתקפה אווירית של מאות מטוסים בו זמנית על בסיסי העורף, מרחבי הגיוס של המילואים ותשתיות אסטרטגיות, מצור ימי  רחב על ישראל ובליווי מתקפה של מאות טילים בליסטיים עם ראשי קרב מגוונים  על כל העורף האזרחי. סידרת האיומים הראשונה שמנה הרמטכ"ל היא מאד מסוכנת אבל עדיין בקטגוריה המיטרדית - הסידרה השניה - הקיומית - כמעט ונעלמה מהעולם אם התפוררות הצבאות והחברות הערביות במרחב ושקיעתן במאבקים פנימיים.  עוד חסר בתסריטי האימה של הרמטכ"ל תג מחיר להתמודדות עם איום.  האם להתמודד עם ירי לאילת ולקריה יקר יותר או פחות מלהתמודד, בנוסף, עם צבא מצרי מתואם עם הסורים והירדנים ומגובה בעיראקים ובלובים.

חלק מהתרחישים של הרמט"ל כבר התממשו בעבר, חטיפת חיילים בהר דוב, התסערות המון מוסת, כמעט בו זמנית, על ישובים בגליל במיסגרת מהומות אוקטובר 2000  ובו זמנית שריפת מאות אוטובוסים במחסום ארז, מתאבדים ברחובות הערים הגדולות וחשש מירי טילים של החיזבאללה לעומק ישראל. לגופו של עיניין ירי טילים על אילת אינו חמור מירי טילים על קירית שמונה,  ופגיעת טיל בקיריה, מטרה צבאית לגיטימית, אינו עילה למילחמה אלא לחיסול מוצלח של בכיר חיזבאללה אפילו חודשיים לאחר מעשה. המענה לחטיפת מג"ד לא צריך להיות מלחמה רבתי אלא חטיפת בכירים בצד השני, מה שנימנענו מלעשות בעזה, אולי תוך שימוש במינהרות, כדי לשחרר את גילעד שליט.  בסך הכל עלות המענה לאיומי התרחישים של  הרמטכ"ל בני גנץ  רחוקה מאד מהעלות של מלחמה כוללת מול צבאות סדירים מתואמים אחד עם השני בכמה חזיתות בו זמנית.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה