יום ראשון, 26 באוגוסט 2012

איום בלי תקשורת

שנים יושבת ישראל בצילו של איום שגם אם אינו שווה לאיום הפצצה הגרעינית האיראנית הוא מאד קרוב אליו. הכוונה לארסנל הנשק הכימי הסורי. לסוריה יש, כניראה, את ארסנל הנשק הכימי הזמין לשימוש מידי הגדול בעולם. לא רק גדול בכמות אלא גם באכויות הגז הקטלני שבשימוש הצבא הסורי וביכולת השיגור שלו. בניגוד לפצצה האיראנית יש לסוריה שפע של אמצעי שיגור לשגר את הגז ליעדיו. הם לא צריכים טילים בליסטיים רב שלביים לטווחים של מעל ל 1000 ק"מ. יש להם אלפי רקטות טקטיות קצרות טווח המכסות את ישראל עד באר שבע ודימונה, שזמן הירוט שלהם קצר מאד, כמו הזילזאל, הפאג'ר או הפתח שאינם מצריכים תהליך שיגור מסורבל , שיש להם ראשי קרב כימיים ושניתן לשגר אותם במטחים של כמה מאות בו זמנית כך שמערכת ההגנה הישראלית לא תהיה מסוגלת להכיל את כל המטח וחלקו יחדור לשטח ישראל. אכן גם האיראנים מסוגלים לנסות ולרוות את מערכת ההגנה הישראלית באלפי רקטות מלבנון ו/או סוריה אבל עדיין פרופיל השיגור של הטילים הבליסטיים מאיראן ישאר יחודי לטיפול סלקטיבי של ההגנה הישראלית, בהנחה המקלה מאד שהם בכלל יצליחו לעבור את מערכות הירוט של ארה"ב במיפרץ.

נניח לרגע, כתסריט אפשרי, שממאתיים טילים טקטיים קצרי טווח ששוגרו בו זמנית ממקומות שונים בסוריה הצליחו רק עשרה טילים לחדור למרחב הישראלי. נניח שאחד התפוצץ בגוש דן ו 2 נוספים באזור חיפה. נניח שיש רק 300 הרוגים מידיים ועוד 2000 המפונים במצב בינוני וקשה לבתי חולים שונים. התמונה עוד עשויה להחמיר עם כמה שעות אחרי המטח הראשון יבוא מטח שני ושלישי.... כשמערכת ההגנה האווירית הישראלית קורסת תחת העומס. זו מכה כלכלית ופסיכולוגית אנושה לישראל והגם שהיא פחותה ממכה אטומית היא יכולה להיות קיומית והיא בהחלט בתחום היכולת והישג היד המיידי של הסורים זה מספר שנים.

מדוע האיום הזה לא האפיל על חיינו, לא העסיק את התקשורת בתרחישי זוועה ולא ממש הגביל את פעולות צה"ל בלבנון או בסוריה בשנים האחרונות. הסיבה היא פשוטה מאד - סוריה ידעה ויודעת ששימוש בנשק הזה הוא אמנם מכה קשה לישראל אבל סופה של "סוריה המודרנית", כפי שאהוד ברק הגדיר אותה בצורה קצת הזויה, של שושלת אסאד ושל השליטה העלאווית בסוריה. כמו בישראל משמש הנשק הכימי כ"ברירת שמשון" של המשטר הסורי ("ברירת שמשון" היא כינוי ליכולות הלא קונבנציונאליות של ישראל). בראיית המשטר הסורי זה כל ההבדל בין לוב וסוריה. לוב וויתרה על יכול ההשמדה ההמונית ונותרה חשופה ל"מלחמה נקיה" של המערב בו ובמישטרו כשהוא למעשה חסר ישע מול הטכנולוגיות המערביות. בסוריה ברור למערב שהתערבות חיצונית עשויה להביא את בשאר אסאד לתחושה שכבר אין לו מה להפסיד, שממילא הכל אבוד ולא נותרה לו אלא להפעיל את "ברירת שמשון" משלו.

יש כמה לקחים מהסיפור. שאיום מעורר פניקה הוא בדרך כלל מוצר של התקשורת ומשהתעלמה מהאיום המוחשי, הזמין והקיים הסורי הוא נעלם כלא קיים מהתודעה. לטעמי הוא היה מוחשי הרבה יותר מהאיום האיראני והוא מסוכן עוד הרבה יותר כעת כי אסאד נילחם עם גבו לקיר וחי על זמן שאול. למזלנו (זה לא קשור למזל אלא לשכל ולא כולם מטומטים שם בצמרת) הכינה מערכת הביטחון שפע של יכולות ותוכניות מיבצעיות להתמודד עם הבעיה מבעוד מועד בלי תקשורת ובלי היסטריה. הלקח השני שניתן לייצר מאזן אימה אמין ומוחשי עד שהאיום הסורי האמיתי והמוחשי לא ממש הגביל את מרחב התימרון המיבצעי של ישראל. הלקח השלישי שמדינות לא נוטות להעביר יכולות לא קונבנציונאליות שלהם לאירגוני חסות שאין להם שליטה מלאה על קבלת ההחלטות שלהם והלקח האחרון הוא שהקורבנות האמיתיים של האיום הסורי הם אזרחי סוריה עצמה ששילמו על כך בעבר מחיר כלכלי כבד שלא הופנה לפיתוח ורווחה ומשלמים על כך בדמים היום כשהעולם עומד מינגד ונירתע מסוריה כשהמשטר טובח באזרחיו. הלקח השלילי הוא שההיסטוריה יוצרת מצבים בלתי צפויים שבה כל הראציונל המדיני והתיפעולי משתבשים.

כך וכך כרגע כל העולם ממוקד ביכולות הכימיות של סוריה, מדינות המערב כבר העבירו מסר לסוריה שכל תזוזה של נשק כימי בסוריה תגרור התערבות מערבית מיידית לניטרולו . ממילא איבד הצבא הסורי את כושרו לשגר בו זמנית מנקודות אקראיות בסוריה מטחי ענק כלפי ישראל כדי לשבש ולרוות את ההגנה הישראלית. לכן לקח נוסף הוא שכשהכל משתבש ונוצר איום של השמדה המונית בנשק לא קונבצינאלי זה הופך להיות משחק בינלאומי של המעצמות הגדולות, הרי יש מספיק משוגעים שמוכנים לפזר גז על מתקנים של ארה"ב או על ערים ברוסיה ובסין. במקום שישראל תוציא להם את הערמונים מהאש הם יעשו זאת - לא בגלל ישראל אלא בגלל עצמם ובני בריתם בעולם הערבי והמוסלמי, במיקרה דנן תורכיה וירדן.

ובדיוק כמו שישנו בשקט בלילות כשהסורים ערמו על גבולנו יכולת השמדה מוחשית, קרובה לאיום קיומי, כך אין סיבה להיכנס לפאניקה מוגזמת כשהאיראנים מחליטים לבנות איום במקום חברה. בסוף, בדיוק כמו בפקיסטן וצפון קוריאה, הם ישלמו את המחיר. ההצעה שלי - תמשיכו לישון בשקט ואל תקחו לראות או ללב כי זה הרבה יותר מסוכן.

2 תגובות:

  1. תיקון - "ברירת שמשון" זה הקוד של המכה השניה. כלומר, היכולת להגיב על פצצה גרעינית שתיפול על ישראל, במטח גדול של פצצות גרעיניות לעבר מדינת השיגור, בחינת "תמות נפשי עם פלישתים".

    השבמחק
  2. טל הראל סן פרנסיסקו27 באוגוסט 2012 בשעה 22:53

    איני חושב שההשוואה במקומה היות וסוריה מאוד קרובה לישראל וכל הזזה של הנשק הכימי ממקומו תגרור תגובה מקדימה הולמת. סיבה נוספת שאינה מוזכרת בכתבה אלה התוצאות של התקפה כימית והתקפה גרעינית. באשר למעצמות הגדולות הרי שכדאי להזכיר שרונלד רייגן אחד הנשיאים החזקים שהיו לארה"ב לא מנע נשק גרעיני מפקיסטן למרות שהתחייב על כך מפורשות, כמו גם ביל קלינטון באשר לצפון קוריאה. הרבה מהישראלים אינם זוכרים את התחייבותו של לינדון ג'ונסון לפתוח את מייצרי טיראן ב 1967, רק החלטתו האמיצה והנחושה של לוי אשכול לצאת למלחמה מנעה הרבה מאוד אבידות. אז למי שחושב שנשיא ארה"ב הנוכחי ברק אובמה ימנע מאיראן נשק גרעיני אני ממליץ בחום לראות את הסרט הדוקמנטרי
    2016 Obama America

    השבמחק