יום שישי, 17 בפברואר 2012

נאום כלום

מן המפורסמות הוא שקל מאד להיות נגד ולמתוח ביקורת - קשה פי כמה להגיד מה כן. יש והיו בעולם פוליטיקאים לא מעטים שבנו את כוחם על ביקורת ועל שלילת האחר , לעתים תוך טיפוח שנאה, שאכן הצליחו . הבעיות החלו כשהגיעו לעמדות הכוח בצמרת.

נאום יאיר לפיד אתמול ב"וועידת העיר לעסקים" באילת היה בדיוק זה. הוא אימץ את חזון המחאה החברתית מהקיץ של מעמד הביניים ש"מגיע לו" על חשבון כולם החל מה"טייקונים" למעלה דרך הפריפריה החברתית והדמוגרפית. אלו שמשלמים מסים (כנראה כן), שרתו בצה"ל (בספק ולא ברור איפה) ועושים מילואים (בדרך כלל לא). לפי יאיר לפיד המדינה שלהם. המדינה במפורש לא שלהם למרות חלקם הגדול בה. היא גם של הבדואיים, גם של הערבים בין אם הם משלימים עם זהותה היהודית והדמוקרטית ובין אם לא, היא גם של החרדים, גם אם הם משווים אותנו לנאצים, ואפילו של נער הגבעות פורע החוק והגזעני. יש להלחם בתופעות, לתקן את המעוות אבל כן !!! המדינה גם שלהם ודרך הפעולה שלהם בשיטה הדמוקרטית אינה שונה מדרך הפעולה של יאיר לפיד למרות המחלוקות על החזון. יאיר לפיד יצא נגד ה"תספורות" של הטייקונים "הפוגעות לנו בפנסיה". הוא צודק אבל הוא לא הציג שום משנה כלכלית. מה הוא היה עושה כדי שהמשק ישגשג ויפרח, כדי שיזרמו לכאן השקעות, כדי שאנשים יזמו ויקחו אחריות וכדי, שבאותה עת , גם תשמר ההגינות הבסיסית וחלוקת המשאבים ההוגנת של המדינה לכל! אזרחיה. כמו שאמרתי - קל למתוח ביקורת קשה להציע חלופה.

פעם, כל פוליטיקאי שרצה להיות מקורי בנושא הסכסוך עם הפלשתינים אמר ש"צריך לדבר אתם בגובה העיניים" - רק ישוו את גובה העיניים ומהות הסכסוך תעלם. היום כל פוליטיקאי ששואף לחדשנות מדבר על השחיתות ושהוא יוביל "פוליטיקה נקיה" או "פוליטיקה אחרת". מה חדש יאיר לפיד? מתי תלמד ששם בצמרת החום עצום ותהליך ההיתוך בלתי נימנע - אין ולא הייתה פוליטיקה אחרת - סתם סיסמה נבובה.

בסוף, כמו כל דמגוג טוב ובדרכי אביו לא דילג יאיר לפיד על קטע השלילה הציבורית של אחרים, במקרה הזה ש"ס (מפלגה שאני לא אוהב בלשון המעטה אבל מכיר בלגיטימיות שלה, בעובדה שהיא מייצגת את בוחריה נאמנה ושגם הם חלק מהמדינה - הכל עניין של מידה).

בכל אופן מצאתי גם דברים טובים. ראשית עצם הנאום וכניסתו של יאיר לפיד לפוליטיקה. תשים רסן מסוים על ש"ס ומידה לשימוש בכוחה הפוליטי. שנית יאיר לפיד הוא ראש התנועה השני במרכז-שמאל, אחרי שלי יחימוביץ, שלא שם את הסכסוך עם הפלשתינים במרכז, למעשה לא התייחס אליו כלל ולא חושב שהסכסוך פתיר כאן ועכשיו ועם פתרונו תבוא הגאולה לעם ישראל. שניהם משקפים תחושה הולכת וגדלה גפ אצלנו וגם אצל הפלשתינים, ההולכים ושוקעים בהתפוררות עצמית, שהסכסוך הוא לא הכל, לא העיקר ופתרונו הוא לא הפתרון של כל שאר הבעיות. כמו שאומרים אין רע בלי טוב.

ווידוי קטן !- אתמול כששמעתי על התאונה ליד מחסום חיזמה שבו נספו 10 ילדים פלשתינים התפללתי שהנהג לא יהיה יהודי, הייתי צריך להצטער קודם כל על מות הילדים באסון אבל, מה לעשות, אני לא מושלם וכבר פרצה אצלנו אינתיפדה בגלל תאונת דרכים מקרית בין יהודי לערבי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה