רק לפני שבועיים, בפורום סבן בניו יורק, הזהיר ליאון פנאטה, מזכיר ההגנה של ארה"ב, מפני תקיפה באיראן בכלל ומפני פעולה ישראלית חד צדדית בפרט. במילים קודרות הוא תיאר את הצפוי לכלכלת העולם ולמזרח התיכון לאחר התקיפה. מבקרים בארה"ב האשימו אותו שגם אם דבריו נכונים, בצורה הבוטה שהוא הציג זאת כלפי הישראלים הוא שידר לאיראן מסר מבלבל – שארה"ב כובלת את ידיה של ישראל מלהגיב באיראן ושהעולם מפוחד וחושש מהתוצאות הכלכליות של עימות צבאי עם איראן. במילים אחרות אין למערב אפשרויות אלא סנקציות מרוככות ולא קטלניות נגד איראן וכי היא בעצם יכולה להמשיך בתוכניות הפיתוח הגרעינית שלה אם היא מוכנה לשלם את המחיר הכלכלי. בארץ נוטים לייחס לכל אמירה של בכיר אמריקאי "חוכמה" של מעצמה אבל דיבריו של ליאון פנאטה העידו שזה בדיוק מה שחסר לארה"ב.
מה קרה מאז שגם מזכיר ההגנה וגם הרמטכ"ל האמריקאי מרטין דמפסי,בנוסף לשורה של דמויות מהדרג השלישי והרביעי, בראיונות מתוזמנים לתקשורת האמריקאית, דיברו על אפשרות קונקרטית של תקיפה באיראן כי השעון מתקתק במהירות ורק החלטה אסטרטגית איראנית מפרידה בין פצצה בעוד שנה לפצצה במועד אחר. יתכן שהרצון לתקן את הנזק בדבריו של ליאון פנאטה עצמו בפורום סבן, יתכן הרצון "להרגיע" את ישראל (ובעיקר את סעודיה ששכחנו אותה), ויתכן שמידע חדש ולא ידוע לציבור הגיע לידי המודיעין של המערב.
בכל אופן אנסה להתמקד בשני אירועים אסטרטגיים שקרו במזרח התיכון לאחרונה. האירוע הראשון הוא פגישת שר המודיעין האיראני חיידר מוסלחי עם יורש העצר ושר הפנים הסעודי הנסיך נאיף בן עבדל-עזיז אל סעוד ביום שני 12/12/2011. שניהם מייצגים צדדים שונים ונימצאים בעימות חזיתי סוני-שיעי על ההשפעה במזרח התיכון . תוכן הפגישה לא ידוע למעט שאיראן ניסתה לשכנע את ערב הסעודית שהקשר שכביכול ניחשף בוושינגטון לפני חודשיים, של סוכן איראני אזרח ארה"ב, מנסור ערבאבסיאר, לחסל את שגריר ערב הסעודית בארה"ב היה יותר "עוקץ" אמריקאי ממזימה איראנית (אני אישית חושב שזה אכן כך). הדבר השני, כניראה, זה להגיע להבנות עם ערב הסעודית לגבי שורה של מחלוקות במזרח התיכון החל מההתקוממות הסורית, דרך עיראק ועד המהומות השיעיות בבחריין ומזרח ערב הסעודית. יתכן שהמסר הסעודי ניקלט שסעודיה לא סומכת יותר על ארה"ב וכי היא מעדיפה להגיע להבנות עם איראן. בעבר נהגו הסעודים כבר כמה פעמים לדרבן את ארה"ב לקו יותר החלטי וקשוח כלפי איראן על ידי "חימום היחסים" עם איראן. יש לומר שהבנה מקיפה סעודית איראנית על חלוקת הכוח וההשפעה במזרח התיכון, על שאיבת ואספקת הנפט לעולם ועל יצוב המישטרים המתנדנדים בעיראק, סוריה והמיפרציות דוחק את ארה"ב לחלוטין מעמדה של השפעה באזור – למזלנו היריבות הדתית וההיסטורית עמוקה מידי מכדי שתסריט כזה יתממש אלא אם כן ארה"ב תמשיך לזגזג כפי שהיא עושה מאז תחילת ממשל אובאמה.
האירוע השני שחשף עד כמה ארה"ב מאבדת את אחיזתה באזור לטובת מעצמות זרות, בעיקר רוסיה וסין, קשור בירוט המזל"ט האמריקאי הסופר סודי "המפלצת מקנדאהאר" RQ-170 בשלהי נובמבר השנה. מהידוע כיום האירנים הצליחו בעזרת ציוד רוסי מתוחכם שסופק להם לאחרונה, לשבש ולנתק את הקשר בין המזל"ט לבסיס השיגור וההכוונה שלו. המזל"ט מתוכנת כך שעל בסיס GPS (רשת ניווט לווינית) הוא חוזר על עיקבותיו לבד ונוחת עצמאית בבסיס השיגור שלו. לכן "סיפקו" האיראנים למזל"ט "נתוני" GPS מזוייפים בעוצמה מוגברת שהאפילה על השידור המוחלש שמגיע מהלווינים האמיתיים עצמם והביאו את המזל"ט לנחיתה באיראן ולא במזרח אפגניסטן. כרגע לא ברור האם המבצע ללכידת המזל"ט היה מבצע רוסי-איראני משותף בזמן אמת או מבצע איראני שבוצע בהדרכה, יעוץ וציוד רוסי. כך או כך הסתבר לאמריקאים שהחדירה הרוסית לאיראן הולכת ומעמיקה, שיש ביניהם שיתוף פעולה טכנולוגי וכניראה מודיעיני ושלכן אין סיכוי שרוסיה תאפשר סנקציות "משתקות" או פעולה כלכלית בין לאומית נגד איראן. בסוף עצירת הגרעין האיראני ושיקום מעמדה של ארה"ב במיזרח התיכון תלוי בנחישות של ארה"ב בלבד. אגב הסתבר גם שהרוסים כבר סיפקו לסורים, לאחר פרוץ המהומות בסוריה במרץ 2011, טילי יבשה-ים מתקדמים "יחונט" לטווח של 300 ק"מ וטילי נ"מ קלים ניידים ועצמאים SA-17. רוסיה חוזרת לאזור בענק, במדיניות לעומתית לארה"ב ובצעדים שמצרים באופן משמעותי את חופש הפעולה של ארה"ב באזור.
משהו התעורר בוושינגטון, כרגיל קצת באיחור, והבין שעוד קצת לא יהיה לארה"ב מה לחפש באזור אלא רק להתבונן באירועים מהצד. הבעיה שם – לך תדע כמה זמן יקח עד הזיג הבא כי כרגע ארה"ב, כניראה, עדיין לא סגורה על עצמה האם היא רוצה להיות מעצמה משפיעה באזור או להשאיר את העולם לצרותיו ולהתמקד בצרות שלהם בתוך ארה"ב עצמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה