את סבב האלימות האחרון החל, ללא פרובוקציה, הג'יהאד האיסלאמי הפלשתיני מעזה המוגדר כארגון טרור גם בארה"ב וגם באירופה, לדעתי בתיאום עם סוריה. בכוונת מכוון הם שיגרו עשרות רקטות למטרות אזרחיות בלבד. ישראל הגיבה בסידרת תקיפות בהם נהרגו 9 פעילי ג'יהאד איסלאמי ופעיל חז"ע כולם בשעת פעילות מבצעית לשיגור רקטות. לא דווח מעזה על ניפגעים "לא מעורבים" או "נזק סביבתי". התמונה ברורה לחלוטין.
ביום ראשון האחרון 30/10/2011 הגיבה קתרין אשטון, שרת החוץ של האיחוד האירופי על האירועים. "אני מאד מודאגת מחידוש חילופי האש ברצועת עזה ודרום ישראל בעיקבות ירי הרקטות של הג'יהאד האיסלאמי מעזה לישראל ... אני מגנה מעומק ליבי פגיעה באזרחים היכן שהם. אני קוראת לכל הצדדים לכבד את הפסקת האש שהושגה בתיווך מצרי". כידוע הפסקת האש המדוברת הייתה אמורה להיות בין ארגון טרור ג'יהאדי לבין מדינה דמוקרטית חברה באו"מ. מבחינת קתרין אשטון יש גזרה שווה בין ארגון טרור למדינת ישראל. למרות שהיא מודה שחלופי האש החלו בעיקבות ירי רקטות של הג'יהאד האיסלאמי אין גינוי לירי המכוןן במפורש לאזרחים אלא רק לפגיעה באזרחים (אנונימיים וחסרי שייכות וזהות) היכן שהם. אין איזכור לחובתה וזכותה של ישראל להגן על עצמה וכמובן אין אזכור שעד כה ישראל לא פגעה כלל באזרחים – לא הצלחתי למצוא התייחסות ישראלית לעיוות הקשה של המציאות כפי שעולה מדברי קתרין אשטון.
** משה לדור
החשש שפרקליטות המדינה פועלת בצדקנות יתר, צדה ראשים ורודפת פוליטיקאים קיבל אתמול אישוש מזיכויו של עורך הדין יעקב וינרוט מהאשמה שהוא נתן שרותים בשכר נמוך לאיש רשות המיסים שוקי ויטה תמורת שזה יקל בשומות של לקוחות של וינרוט. זו המכה השניה לפרקליט המדינה משה לדור שרק לפני ימים אחדים קבע בית משפט השלום בתל אביב, השופטת ריבה ניב, שפרקליט המדינה משה לדור, בראיון להארץ ב 11/02/2011 הטיח באולמרט האשמות שלמועד הראיון טרם הוכחו בבית משפט ושחלקן התברר לאחר מעשה כלא נכונים. בפסיקתה קבעה למעשה השופטת שמשה לדור לא פעל כמתחייב מתפקידו ופגע באמון בפרקליטות "מדובר בפגיעה בהליך ההוגן ובזכויות היסוד של אולמרט כחשוד וכנאשם". אינני מאלה הצדים את הפרקליטות (גם לא את "נערי האוצר") אבל למען אמון בסיסי במערכת ונוכח השורה הארוכה של אישי ציבור שהקרירה שלהם חוסלה או השתבשה עד שנמצאו זכאים - אין ספק שהפרקליטות זקוקה לבדק בית ומשה לדור חייב להתפטר. כרגע הוא כבר לא נכס אלא נטל למערכת שהיא רגישה מידי. הייתי ממליץ גם ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין להתפטר שכן עד כה הצטיין בעיקר בגרירת רגלים (פרשות ליברמן, אורי בלאו ועוד) ובדחיית הכרעות. בסוף גם לזמן יש משמעות, גם לעינויי הדין וגם לסיכויי ההרשעה או הזיכוי. צדק לא רק צריך להראות הוא צריך גם להופיע בזמן.
** מחליטים לבד עם נחום
איני יודע מאין החל הטירוף האיראני בישראל. אולי מכתבתו של נחום ברנע ביום שיש האחרון כאילו אהוד ברק ובנימין נתניהו סוגרים בינהם לבד "בחדרי חדרים" תקיפה באיראן. אם יש שמץ בידיעה כי אז או שנחום ברנע נוכח בעצמו ב"חדרי חדרים" או שאחד מהשניים שכן היו בדיון הדליפו לנחום ברנע. אם לא זה ולא זה אז כבר מדובר בהדלפות מכוונות של מעוניינים שכמובן לא היו בעצמם ב "חדרי חדרים". יתכן שיש הכנות כל שהם שחייבות בכל מיקרה להעשות, כאילו ישראל יכולה להרשות לעצמה שלא להתכונן לכל תרחיש אפשרי, ומשהו הסיק מה שהסיק מההכנות. בכל מיקרה הידיעה שערעוריתית, לא יכולה להיות אמינה וכניראה אינה יכולה להיות נכונה. ציפי ליבני, אתמול בפתיחת מושב החורף של הכנסת, ניסתה לרכב על הגל וקראה לראש הממשלה "להקשיב לראשי מערכת הביטחון". גם היא הקשיבה יחד עם אולמרט לזחיחות של דן חלוץ לפני מלחמת לבנון השניה..
אני נימנה אל אלו שחושבים שאין לישראל אופציה אמיתית לתקיפה באיראן, שלא כדאי לה לתקוף באיראן, שהיא לא צריכה להוביל את המהלך של בלימת איראן ושהיא צריכה להסתפק בהרתעה ותגובה. אבל הדיון כמו שהוא מתנהל בתקשורת, כל מילה שלו, רק גורמים נזק רב. בנושא הזה יפה העמימות והחשאיות וכן – אי אפשר לנהל "ויכוח ציבורי נוקב" על תקיפה באיראן. יותר משהידיעות מעידות על ביבי וברק הם מעידות על חוסר אחריות של התקשורת וגם על ציפי ליבני עצמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה