יום שלישי, 25 באוקטובר 2011

מנהיגות

ב 22/12/2009, כשגלעד שליט היה בשבי כבר 3 וחצי שנים, הופיע שר הביטחון אהוד ברק בפני תלמידי תיכון בראשון לציון ואמר להם בדיוק את מה שאמר אתמול בראיונות בטלוויזה בהתיחסו לגלעד שליט - "אנו נמצאים במדרון חלקלק, מג'יבריל ועד טננבאום, ואת המדרון הזה אין ברירה אלא לעצור". אכן מילים כדרבנות של מי שממונה, חייב ויכל מזמן לעצב כללי משחק חדשים אבל לא מצא זמן לעשות זאת עד היום. כבר שבוע אחרי כניסתו לתפקיד שר הביטחון,  בחודש יוני 2008, יכל אהוד ברק לבקש מזכר משפטי מהיועץ המשפטי של משרד הביטחון כיצד להצר את תנאי המעצר של אסירי החמאס. כל מה שהיה מחליט היה מותקף בבג"ץ ובכל אופן חלק מההחלטות של הממשלה בנושא היו נשארות על כנן ובג"ץ היה נשאר עם הדילמה. עדיף שבג"ץ יתמודד עם חוקיות החלטות שכבר התקבלו והחלו בישומם מאשר שלא יתקבלו החלטות כלל בגלל החשש מבג"ץ.

שבועיים לאחר כניסתו לתפקיד יכל שר הביטחון לבקש מצה"ל להכין תוכנית ל"חטיפות מיקוח" של בכירי חמאס, בדיוק כמו שחטפנו בשעתו קצינים סוריים,שוטרים לבנונים, את מוסטפנה דיראני, שייח עובייד, בן אחותו של אחמד ג'יבריל  ונוספים כדי לאפשר מיקוח נורמלי על החלפת שבויים. במקום זה הוא פימפם לנו ש"אין אופציה צבאית" והקים ועדה שתחליט את מה שמובן מאליו והיה צריך להיות מזמן בתחום ההחלטה של שר הביטחון. אולי הדוגמא הכי בולטת שיש לחוסר מנהיגות המסתתרת מאחורי ועדה.

אני מציע לחמאס לא לנסות אותנו, מוחמד ג'עברי (רמטכ"ל החמאס) יודע היטב מה יקרה אם ינסה אותנו - חזר אהוד ברק לסיסמאות הנבובות אותם השמיע השקם והערב כלפי החיזבאללה כשיצאנו מלבנון במאי 2000. כשהם ניסו אותו וחטפו 3 חיילי צהל בהר דוב, ב 07/10/2001, התגובה הכי מוצלחת של צה"ל היה להפציץ מתקני מכ"ם של הסורים. כי גם החמאס וגם החיזבאללה לא ניסו ולא ינסו את צה"ל אלא כאשר מדינת ישראל תהיה לפותה בשפע של אילוצים מדיניים קשים כמו פרוץ אינתיפדה, כמו במיקרה של הר דב, או משבר עם מצרים כמו שצפוי ברצועת עזה.  אנחנו יכולים לאור דבריו שלו עצמו לאמר בוודאות מלאה שכן !!! אהוד ברח מאחריות. כרגע הוא עושה הכל להטיל את האחריות שהוא חמק ממנה על העתיד כפי שתקבע ועדה. ועדת שמגר מיותרת ולעולם לא תוכל להחליף את האחריות והמנהיגות אם הם חסרים.

מכאן לוועדות. -קשה מאד למצוא וועדה שמסקנותיה יושמו בסופו של יום במידה סבירה ושהתוצאות היו חיוביות. מסקנות ועדת בכר לניתוק הבנקים משוק ההון אכן ישומו ברובם אבל במחיר קשה מאד למשקיע הקטן וכולם מסכימים היום שהמצב היה טוב יותר לפני ועדת בכר, מאוגוסט 2005, מאשר היום.  יש לכך כמה סיבות. הראשונה היא שאנשי הוועדות הם לא באמת יותר חכמים ומרחיקי ראות מהפוליטיקאים. הסיבה השניה שהם דנים וממליצים במצב שבו אינם צריכים להתמודד עם המציאות הפוליטית כמו שהיא - לא הם צריכים להזיז את הגבינה של האחרים. כשהמסקנות מגיעות לידי הפוליטיקאים, אפילו הם רצויות, חכמות והפוליטיקאים עם כוונות טובות אבל מייצגים אינטרסים שונים , מתחיל המקח הפוליטי - צריך להתחיל להזיז לכולם את הגבינה מהצלחת. בסוף ההמלצות מתכווצות למה שהמערכת הפוליטית יכולה לעכל ולהישאר יציבה שכן בלי מערכת פוליטית יציבה ממילא אי אפשר ליישם שום המלצות ולקדם שום רפורמה. השאלה האם הפוליטיקאים עצמם לא יכלו להגיע לאותו איזון בלי וועדה נשארה פתוחה אבל כל ממשלות ישראל קידמו רפורמות, מי יותר מי פחות, בהתאם לאיזון הפוליטי הפנימי שלהם. את האיזון הזה אף ועדה לא יכולה לשנות מהבסיס – את זה משנים בבחירות אם יש דמוקרטיה ובמהפכה אם אין דמוקרטיה.

הוועדות היו וכנראה גם יהיו כלי נהדר להרוויח זמן פוליטי, לשכך לחצים ולהסיט את המיקוד. לצערי הם הפכו תחליף לאחריות הבסיסית של הדרג הפוליטי להוביל ולהחליט ואהוד ברק הוא הדוגמא הבולטת, בטח לא היחידה.

מה עם עודה טראבין ?

עודה טראבין, בדואי מהנגב ואזרח ישראלי, כבר מוחזק במצרים 10 שנים ללא משפט בחשד לריגול. מהרגע שהתקשורת המצרית מספרת סיפורי גבורה על סוכני החרש המצרים שגברו על סוכני המוסד וחשפו את המרגל המאיים (עזאם עזאם, אעודה טראבין, אילן גרפל) ואת מעללי הריגול של העצורים אין סיכוי שהאדם יצא מהכלא המצרי זכאי כי זה ישים ללעג את סיפורי הגבורה המצריים. מזלו של אילן גרפל שהוא גם אזרח ארה"ב  אחרת היה יושב בכלא המצרי עוד שנים רבות לפחות כמו עזאם עזאם. עודה טראבין אינו גלעד שליט שנהנה מהקונצנזוס הישראלי ואינו גם אזרח ארה"ב הפוקחת עיין מלמעלה אבל הוא אבן בוחן למידה שישראל היהודית דמוקרטית מתייחסת באמת בשיוויון לאזרחיה. החזירו מייד את עודה טראבין לארץ גם תמורת 60 האסירים המצריים שעדיין כלואים בארץ – שיוויון הוא לא רק מבחן בתאוריה אלא גם מבחן מעשי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה