יום חמישי, 28 ביולי 2011

לאן זה מוביל

אתמול הצטרף מזכ"ל ההסתדרות עופר עיני למאבק לאחר שישב שבועיים על הגדר. הצטרפותו נותנת כוח לפעילי המאבק אבל גם מרמזת על כיוון – הייתי קורא לו מרד החזקים. אסביר בהמשך.
 
עופר עיני כידוע לא עשה את כוחו הפוליטי כמגן החלשים אלא כמגן הוועדים הגדולים, במילים אחרות כמגן החזקים. רכבת ישראל שחיונית גם לפריסה הדמוגרפית וגם להקלת מצוקת הדיור שבויה בידי הוועד עד כדי הזנחה בטיחותית קשה. מדובר בוועד הידוע בנפוטיזם (משפחתיות) בהעסקת עובדי הרכבת. את הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל, החשובה לקידום פתרון הדיור, תקע ועד העובדים שנתיים עד שיתרצו כל תביעותיו בגיבוי כמובן של עופר עיני. מומחים מסבירים שבעליה הצפויה במחירי החשמל של כ 13% יש לניהול התקוע של חברת החשמל חלק של 4%, כמעט שליש, מס הכרחי לריצוי ועד העובדים שממילא מוביל את טבלת השכר במשק. אכן מגיע לעובדי חברת החשמל שכר נאה ועדיין הם מחזיקים את כולנו "בביצים" גם במחירים שאינם פועל יוצא של משבר הגז עם מצרים. עופר עיני לא הוכיח עצמו במאבק למעו עובדי קבלן ובכלל למען אלו שבתחתית טבלת השכר.

היום בדף השער במעריב בפרומו לראיון עם השר משה כחלון הוא תקף את שר האוצר שטייניץ. "את הצמיחה עשו שוכני האוהלים – לא שטייניץ" כך כחלון. עובדתית הדבר נכון. גוש המרכז בכלל הוא הקטר הכלכלי של ישראל ותעשיית ההיטק היא המנוע של הקטר וחלקה הגדול מרוכז ממש במרכז בין הרצליה, רעננה וצפון תל אביב. ההיגיון הכלכלי לבדו מצדיק את הזנחת הפריפריה, שעוד אעסוק בה, את סגירת הרפתות בעוטף עזה והזנחת הספריה בקרית שמונה.

עובדתית הממשלה השקיעה בבניה ובתחבורה באזור המרכז יחסית ויותר מאשר בשאר אזורי הארץ. כל הפרמטרים מראים שרמת החיים של מנועי הצמיחה במרכז גבוהה משמעותית מרמת החיים בגליל ובנגב שלא לדבר על חינוך, בריאות וביטחון. לכן חלקם של אנשי המרכז ויצרני הצמיחה אינו מקופח בחלוקת המשאבים הלאומית. אבל שלא כמו בספרד, פורטוגל ואיטליה שם ניזנחים אזורים כפריים לטובת הנהירה לעיר ולמרכז וניתן לקנות כפרים שלמים נטושים במחיר דירת פאר תל אביבית, בארץ הפריסה הדמוגרפית היא כורח קיומי. הממשלה חייבת, כאחראית על כל המדינה, לקחת מהמשאבים העצומים המיוצרים בעיקר באזור המרכז ולהשתמש בהם, בחלקם הקטן, לקירוב המרכז לשוליים, לתמיכה באזורי הגבול והספר כדי שלא נהפך רק למדינת תל אביב כשבנגב משתלטים הבדואיים ובגליל הערבים. בדיוק כמו שהממשלה לוקחת יותר מיסים מעשירים כדי לממן מפעלי חינוך והעשרה ליותר עניים. למרות התלונות הרבות יש לזכור שרובם המוחלט של המיסים, מעל ל 70%, ניגבים מהעשירון העליון. ההערה של כחלון היא נכונה עובדתית ודווקא היא מייצגת את המגמה השלילית של לתמוך במי שיש לו כי אין לו מספיק והוא מייצר צמיחה על חשבון מי שיש לו הרבה פחות, שם בפריפריה, כי, על פי כחלון במרומז הוא לא מניע מספיק את הצמיחה.

מכאן לרפתנים – עד כה הדוגמא המובהקת של הפקרת הפריפריה לטובת המרכז בגל הנוכחי. נכון קוטג' אוכלים בכל הארץ לכן מטבע הדברים בעיקר במרכז היותר עמיד. הרפתות נמצאות כמעט כולם בפריפריה. כדי לייצר 250 גרם קוטג' צריך ליטר וחצי חלב. כדי, יעני, להוזיל את עלויות היצור הורידו לרפתנים 6 אגורות לליטר או הוזילו את יצור הקוטג' ב 9 אגורות. מישהו יכל לקחת ברצינות את הטענה שלא היה ניתן לחסוך את אותם אגורות מפערי התיווך וההובלה של כל "השמנים" במשק, יצרני המזון למינהם. בחלק מישובי הגליל ועוטף עזה ענף החלב הוא מרכיב חשוב בהכנסה, בדיוק המקום שהמדינה צריכה לתמוך ולחזק ושחובתה לפריפריה היא להשתמש במקצת המשאבים של גוש המרכז לחיזוק הפריפריה. למדנו מקריית שמונה שהביטחון התעסוקתי, שם בשוליים, חשוב לפחות כמו המיגון הפיזי מפני קטיושות או קסאמים.

כמובן דרושה לישראל עסקה לאומית חדשה של חלוקת משאבים ומיסים וצימצום פערים, שבהם יש לישראל מקום שלילי בצמרת. יתכן שבהקשר הזה התערבותו של עופר עיני נחוצה וחיובית, רק ימים יגידו. כרגע מדובר במרד החזקים שלקחו להם את הגבינה ואם יש שם בעיות בפריפריה – בעיה שלהם - לא שלנו בתל אביב הרי אפילו כחלון עצמו אומר.

והערה אחרונה. דבר ידוע בפוליטיקה שכשנוצר לחץ פוליטי הפוליטיקאים מתחילים להשחיז סכינים אחד נגד השני. כחלון הוא רק הסנונית הראשונה כי באין הנהגה יפרע עם.

ראה מאמרו של ד"ר יוסי שיין ב  YNET היום על התקנים הרפואיים הלא מאויישים בפריפריה מול המרכז המוצף והצדק החברתי בלוד

רוצים צדק חברתי - תלכו ללוד

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה