יום חמישי, 21 ביולי 2011

התעלול התורכי -דו"ח פלמר

ועדת פלמר של האו"ם לנושא המשט התורכי מלפני שנה קבעה, ככל הידוע, שהסגר של צה"ל על רצועת עזה היה חוקי. למען הגילוי הנאות אני חושב שנזקו של הסגר עולה משמעותית על תועלתו אבל לא זה הנושא. בעולם המדיני העויין את ישראל במידרון הדה לגיטימיציה (שלדעתי מתחיל להיבלם) הקביעה הזו כגושפנקא בינ"ל חשובה מאין כמותה והיא בעצם חלק ממסע לבלימת הדה-לגיטמציה של ישראל, של צה"ל ושל הפעלת הכוח. נכון יש מסקנה שצה"ל הגזים בהפעלת הכוח אבל יש הבדל בין הקביעה האסטרטגית להערה הטקטית. לגופו של עיניין נושא המדתיות בהפעל הכוח נימדד מול הצורך לבצע פעולה חוקית. אפשר לטעון שדו"ח פלמר הוא אנטי תזה חלקית לדו"ח גולדסטון.


ככל שהדו"ח נוח לישראל כך הוא מעמיד באור שלילי וניבזי את תורכיה ויש רגליים לסברה שמחול הרמיזות התורכיות בדבר אפשרות לפיוס עם ישראל נועד לטשטש, לדחות ולמחוק את משמעות הדו"ח. הנה ארה"ב כבר הצטרפה ללחץ של תורכיה גם לדחות את פרסום הדו"ח וגם לרכך את מסקנותיו כדי שישקפו "הבנה פוליטית" חדשה ולא מציאות משפטית בזמן אמת. ישראל, בקוצר רוח ובעיקר קוצר ראות משתפת פעולה עם קבירתו של דו"ח בינ"ל חשוב, צריך לומר גם נדיר ביותר, שמצדיק משפטית את מעשיה של ישראל, בגלל מתקפת החיוכים המרומזים של תורכיה שאגב כבר מאיימת, בצד החיוכים ודחיית הדו"ח, לחדש את הפרובוקציה באמצעות ביקור ראש ממשלת תורכיה עצמו בעזה בעתיד הקרוב, היה וישראל לא תתנצל על מה שכבר ניקבע כחוקי. בטווח האסטרטגי ממשל ארדואן נשאר ספוג נטיות אנטישמיות, מקורב לתפישות האחים המוסלמים, פרובוקטיבי כלפי פנים וחוץ כאחד ועם שאיפות מגלומניות להנהיג את העולם המוסלמי לפחות במזרח ואגן הים התיכון, מה שלא יכול להתיישב עם יחסים משופרים עם ישראל.

ישראל לכן צריכה לא רק שלא להתנצל אלא לפעול בכל כוחה לפרסום מידי של הדו"ח ולדרוש בתוקף את התנצלות התורכים על פרובוקציה בכוונת מכוון נגד ישראל. היא חייבת להעמיד את הבעיה הכורדית של תורכיה בראש מסע ההסברה שלה בנושא זה ולחדד את המסר שכל הזכויות שתורכיה תובעת למען הפלשתינים בכלל ובעזה בפרט, כולם עד אחד מגיעים גם לכורדים במזרח תורכיה. כל הזכויות של הפליטים הפלשתינים, שתורכיה תומכת בהם, מגיעות גם לפליטים היוונים בקפריסין. ישראל יכולה גם, כאופציה, לאפשר פתיחת "משרד אינטרסים" רישמי של הכורדים בישראל. נכון ידידות תורכית חשובה לישראל אבל כל הסימנים מראים שארדוגן מכוון טקטית לטווח הקצר ולא באמת מעוניין ביחס משופר לישראל. הוא עוד יהיה זקוק לישראל כשעיר לעזעזל, כמו כל המנהיגים הערביים במשברי הפני והחוץ שעוד לפניו.

היחסים עם תורכיה חשובים אבל מי שמנסה תמיד להיות בסדר עם כולם סופו שלא לוקחים אותו ברצינות באף מקום והוא, בסופו של יום, נלקח כמובן מאליו, כמי שלא באמת צריך להתחשב בו, במצבו ובדעתו. בטווח היותר ארוך וויתור על קביעה חד משמעית בדבר התוקף החוקי של ישראל לממש את זכותה להגנה עצמית יכה בנו שוב ושוב.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה