החיוך של האחים

מוחמד אל בארדעי, 69, היה מאלו שהזהירו לפני פלישת ארה"ב לעיראק ב 2003 שהמידע בדבר היכולות הגרעיניות של עיראק לא אמין בלשון המעטה. יתכן שזה הביא לו ולסוכנות הבין לאומית לאנרגיה אטומית שבראשה עמד את פרס נובל לשלום ל 2005 עבור מאמצים למניעת הפצת נשק גרעיני בעולם.

היוקרה של אל בארדעי נתנה אמינות רבה לדוח"ות החוזרים ונישנים שהוציא שבהם מצד אחד הודה שאין לפקחים של הסוכנות גישה חופשית לאיראן ומצד שני טען שאין "הוכחות" שאיראן מייצרת נשק גרעיני. סוכנויות המודיעין המערביות חשדו בו כמי שמטייח ומחפה על האיראנים אבל יוקרתו בנושא העיראקי מנעה ביקורת בוטה מדי נגדו. חודשיים לאחר שהוחלף, ב 01/12/2009, על ידי היפני יוקיה אמנו פירסם אמנו ב 18/02/2010 דו"ח שבו דווח על פעילות גרעינית איראנית למטרות צבאיות, בעיקר בתחום פיתוח ראשי חץ גרעיניים שנוהלה "הרבה לפני 2004". במילים אחרות הדו"ח החדש יותר ממרמז על תפקידו השלילי של אל ברדעי בהגנה על התוכניות האיראניות.

חסר כוח פוליטי משלו נחת מוחמד אל ברדעי בקהיר לפני כשלושה שבועות משהחלה שם המהפכה המצרית. כדמות מפורסמת, דוברת אנגלית משובחה ומשדרת דימוי מערבי ריכז אליו אל ברדעי תשומת לב פוליטית והוא רואיין יותר מכול דמות אחרת הקשורה לאירועים במצרים. כנראה מתוך רצון לייצר לעצמו תמיכה עממית מתוך שפע קבוצות האופוזיציה המפוצלות אימץ לעצמו מוחמד אל ברדעי את דרישת האחים המוסלמים לעזיבתו המיידית של מובארק את מצרים. הוא ידע , בדיוק כמו האחים המוסלמים, שעזיבתו של מובארק תעביר את סמכויותיו ליו"ר הפרלמנט ד"ר פתחי סרור הנחשב לאיש חסר כוח פוליטי, חיוור וחסר יכולת מנהיגות. אפשר להניח שהאחים המוסלמים הבינו שאנרכיה תמיד משחקת לטובת מי שמאורגן יותר, שאפתן, חותר למטרה ומטרותיו ברורות יותר. אפשר לשער, מבלי לדעת, שאל ברדעי חשב לרכב על העוצמה של האחים המוסלמים שהם, לבד ממנגנון השלטון עצמו, הכוח הפוליטי הכי משמעותי במצרים, למרות שאין להם רוב. האחים המוסלמים ודאי שמחו שדרישתם מועלית על ידי דמות כה "מערבית" כ אל ברדעי. אל ברדעי גם שינן בקפידה את עמדות האחים המוסלמים בנושא רצועת עזה.

לאחרונה הדגיש אל ברדעי שמצרים שבהנהגתו מתכוונת לשמור על יחסים טובים עם המערב וגם על הסכם השלום עם ישראל אבל, הדגיש אל ברדעי, הסכם השלום עם ישראל נעשה בין מנהיגים ולא בין עמים ושנית, ישראל מתנגדת לדמוקרטיה במצרים כי מצרים משגשגת ודמוקרטית בהכרח תגמד את ישראל במזרח התיכון. כמו רוב המנהיגים הערביים גם אל ברדעי מוצא בישראל שעיר לעזעזל למה שמשתבש ואולי ישתבש.

מוחמד אל ברדעי אינו איש האחים המוסלמים או אוהד ניסתר שלהם. כמו בהרבה מקרים בעבר הוא מאמין, כנראה, שהוא יכול לרכב על הנמר, לאלף אותו לצרכיו ובכך לייצר לעצמו את התמיכה העממית שאין לו במצרים. למרות שאיני זוכר את כול ההיסטוריה אני לא זוכר מיקרה שזה גם הצליח. בסוף תמיד מנצח מי שמגוייס, מחוייב, שאפתן, מאורגן ודבק במטרה ברורה, בין אם זו המהפכה הרוסית ב 1917 או האיראנית ב 1979. נראה שאל ברדעי ממקם את עצמו בעמדה של "אידיוט מועיל" כפי שלנין הגדיר את הליברלים שהצטרפו למהפכה הקומוניסטית ברוסיה (יש המייחסים את המשפט לאחרים ולא ללנין בכל אופן הכוונה ברורה).

ולשאלה האחרונה איפה נמצא הנהג השיכור של טום פרידמן (מאמרו מ אפריל 2010, בעקבות משבר הבניה בירושלים, שהתכוון לביבי שלנו "נהג שיכור בירושלים") - ניראה שהנהג גר בוושינגטון למרות שהוא נוהג שיכור באוטוסטרדות של המזה"ת.