הוירוס הביטחוני

אתמול יום שלישי, ממש לפני סיום הדיון בוועדת הכספים של הכנסת על תקציב המדינה לשנים 2011-12, אישורו והגשתו לכנסת להצבעה בקריאה שניה ושלישית, העלה משרד הביטחון דרישה מפתיעה שלא נידונה בדיונים המקדימים המתישים בין האוצר למשרד הביטחון, לתוספת של עוד 6 מיליארד שקל לשנתיים הקרובות. הסכום כלל גם הקמת טייסת כיבוי של 4 מטוסים שהצבא תמחרר אותה בלא פחות מיליארד שקל (מחיר מטוס חדש מהניילון מדגם בומבארדיר 415, מהסוג ששימש את היוונים ומיועד במיוחד לכיבוי שריפות יער היה לפני שנה $28.5 מיליון או כ 100 מיליון שקל בפריסה להרבה שנים, לפי מחירון החברה ל08/2009).

דרישה תקציבית כזו גבוהה ללא דיונים מקדימים היא בעליל ניסיון מיחטף וניסיון לעקוף את הפיקוח הדמוקרטי של מדינת ישראל על תקציב הביטחון. סכום כזה מיועד לפיתוח יכולות חדשות ואמל"ח מתקדם ביותר ויתכן שהוא מאוד חיוני. אבל תפקידו הראשוני של שר ביטחון הוא לאשר או לעדכן את תורת הביטחון של ישראל וממנה את תורת הפעלת הכוח, כשצריך. למרות שהשר מרידור וצוותו עשו עבודה עצומה בימי אריק שרון לעצב לישראל תורת ביטחון היא לעולם לא אושרה ולא נידונה לעומק בממשלה, בקבינט או במשרד הביטחון. בהעדר תורה כזו אין לנו שום יכולת לדעת האם הדרישות המפתיעות, ששמות ללעג וקלס כול תהליך דמוקרטי תקין, הם אכן כורח קיומי או סתם מסע רכש של צעצועים נוספים. לדוגמא – ישראל עדיין לא החליטה האם היא עורכת את עצמה למכה מקדימה באיראן, דבר שיכול לעכב בכמה שנים את תוכנית הגרעין האיראנית אבל יסבך את ישראל עד כדי סכנת בידוד בין לאומי ולבסוף יכשיר מוסרית תגובה אירנית קשה, או שישראל מסתפקת במגננה עמוקה ויכולת מכה שניה בליבה של איראן כהרתעה כשאת שאר הבעיות היא משאירה לערבים הסונים ולעולם. ההבדל בין שתי הגרסאות הוא כמה מיליארד דולר. כרגע ישראל עושה גם את זה וגם את זה כי אין תורה ומדיניות אלא רק "שיהיה על כול מיקרה". בתוספת שמשרד הביטחון דורש ניתן לשדרג את החינוך בישראל, להפריח את הפריפריה, לשדרג את הכבישים והמלחמה בתאונות הדרכים ועוד ישאר עודף. מדינת ישראל והרשויות האזרחיות המפקחות גם לא יודעים האם התשובה הביטחונית להתחממות בגבול הדרום היא עוד מבצע "עופרת יצוקה" עם האסון המדיני שבעיקבותיו או שהגיע תורו של המיטען היעודי, הפיגיון, הצלף, הרעל ותולעת הסטקסנט. ההבדל בין הגירסאות כמה מאות מיליוני דולרים. אזכיר שצה"ל הצטייד, פיתח והתחמש בעבר הרבה פעמים באמצעים שלעולם לא נדרשנו להם, שהתישנו על המדפים ובחלק גדול מהמיקרים יכלנו לדעת זאת בזמן אמת לו היה לנו מצפן ביטחוני שניקרא "תורת הביטחון של ישראל".

כניראה כדי להקדים מכה לביקורת פורסמו שלשום בתקשורת כתבות שלפיהם צה"ל טוען שאנשי הקבע הם "יעילים" בהרבה מהמקובל במגזר הציבורי בישראל. הטענה האליטיסטית רומזת בין השיטין משהוא כמו "מי אתם (האזרחים) שתבואו עלינו בטענות". אינני יודע בדיוק כיצד נימדדה "היעילות" היחסית של אנשי הקבע. אבל אציין שאיש קבע שרוב שכרו משולם לו בתקופת הפנסיה (איש קבע ממוצע שמשרת עד גיל 45 ומקבל 60% פנסיה משכרו האחרון עד גיל 80 מקבל על כול שקל שכר בתקופת שרותו לפחות 1.2 שקל פנסיה בעודו במלוא כושר העבודה בחלק מהשנים). בחישוב שכר אמיתי מול יעילות תיפקודית התמונה של "יעילות" משרתי הקבע כנראה שונה לגמרי. צה"ל יכול לחסוך מיליארדים לכולנו לו היה מסכים להעלות את גיל הפרישה ללא קרביים ל 55. זה עדיין הגון לגמרי ועדיין הרבה יותר טוב מפרישה מהמנהל בציבורי בגיל 65. אין ספק משרד הביטחון מנסה לערער על עצם זכותו של הפיקוח האזרחי הממילא רופף לפקח על תנאי השרות "היעילים" בצה"ל.

כאשר העז שר החינוך גדעון סער לטעון שמשרד הביטחון "מבטא בוז להחלטות הממשלה" מה שנכון ואני חותם על כול מילה (לא שחתימתי באמת חשובה), ענה לו משרד הביטחון בטיעון ממש עינייני שגדעון סער עושה"מניפולציה, שיעשה שיעורי בית". זה כבר הפך לסגנון התבטאות. כאשר רזי ברקאי הקשה לפני כחודש, באיזה ראיון על הקשר המוזר בין מטוסי האף-35 להקפאה המדינית ביו"ש הוא קיבל תשובה שמטוס אף-35 שווה פי אלף מהקישקושים של המראיין. השתדלתי ולא מצאתי קשר בין השאלה לתשבוה.

כרגע משרד הביטחון בולע לנו את כול הכסף בטענה הנכונה תאורתית שתקציב הביטחון הוא פונקציה של האיומים אבל דמגוגית כי אין לנו שום תורת ביטחון סדורה כיצד להתמודד עם האיומים וממה שניראה לעיין אנחנו ממחזרים את ההפצצה התורנית בעזה ואת הלהג הביטחוני הנלווה ("שיקום ההרתעה" "מכה קשה" וכו').

צריך לצפות שמהיום והלאה המוסדות הפרלמנטריים של מדינת ישראל יישמו פיקוח של ממש על משרד הביטחון, יסרבו להקצות כספים לצה"ל עד שתאושר בממשלה תורת ביטחון מקיפה למדינת ישראל ועד שתתבצע רפורמה נידרשת בשירות הקבע בצה"ל. כרגע מכול שקל שהולך לביטחון ולמשרתי הקבע "היעילים" חלק לא קטן פשוט מבוזבז ואנחנו אפילו לא מסוגלים לדעת איזה חלק ( מניסיון העבר - חלק גדול למדי).