יום שני, 11 באוקטובר 2010

מיותר, מזיק ומועיל

הצעת החוק של מליאת הממשלה מאתמול לחייב כול מתאזרח לא יהודי להצהיר נאמנות למדינה יהודית דמוקרטית הוא מיותר ומזיק כחוק אבל יש בו תועלת מסוימת כזרז של הדיון הציבורי. למרות שאני תומך נלהב במדינה יהודית דמוקרטית הדגש על דמוקרטית שווה אצלי למילה יהודית. מדינה דמוקרטית לא יכולה לחוקק חוק המוכל על פי שייכות דתית ואתנית (נכון חוק השבות הוא כזה אבל מאין ברירה אחרת). מילא לו התקבלה לפחות הצעתו של השר נאמן לחייב כול מתאזרח, גם בתוקף חוק השבות, להתחייב לנאמנות. הרי בין הזכאים להתאזרחות בתוקף חוק השבות רבים שאין להם כול שיכות לעם היהודי אלא מתוקף נשואים רחוקים. ההצעה חייבת או לעבור תיקונים מפליגים או להיות מוסרת מהשולחן.

למה ההצעה בכול אופן מועילה - כי היא מחדדת את אופי הסכסוך עם הפלשתינים. למעשה הסכסוך ביננו לפלשתינים אינו על מדינה לפלשתינים. הם סירבו לאין ספור הצעות להקמת מדינה משלהם מאז הצהרת בלפור וראשית הסכסוך ב 1917. הסכסוך הוא במפורש על זכות ההגדרה העצמית של היהודים. עד כה ראו רבים אצלנו את הסכסוך כטריטוריאלי גרידא הניתן לפיתרון במחוות טריטוריאליות מתאימות. רק בשנים האחרונות הולכת ומתבססת התובנה שליבת הסכסוך אינה זכות הפלשתינים למדינה משלהם. הרי אין גורם פוליטי מרכזי היום בחברה הישראלית שמתכחש לזכות הפלשתינים למדינה. אין גורם משמעותי בעולם שמתכחש לזכות הפלשתינים למדינה או שמאיים על קיומה. לעומת זאת אין גורם פוליטי מרכזי בחברה הפלשתינית שמכיר בזכות היהודים להגדרה עצמית מגבילה וכן! יש גורמים פוליטים משמעותיים בעולם באיראן, בשמאל האירופי ובעולם המוסלמי בכלל שמאיימים על קיומה של מדינת ישראל, רוצים להחזיר את הגלגל אחורה לטרום 48 או לפחות מוכנים להשלים עם האפשרות הזו.

ישראל כשלה לחלוטין בשיח שלה עם העולם להסביר שמה שמונח על הכף הוא זכות ההגדרה העצמית של היהודים ולא המענה לאיום האיראני בעיקר מפני שהשיח הביטחוני הפך לכול כך מרכזי. בכול שלושת הנאומים האחרונים של ראש הממשלה שלנו, וכנראה גם של קודמיו, הם טרחו להסביר שראשית לא נוותר על הביטחון שלנו. מדינה עוצמתית כישראל מתקשה להסביר את הפרנויה הביטחונית שלה מול הפלשתינים כי היא קישרה את הפרנויה למטוסי אף-35, לסידורי ביטחון בביקעה לעוד נשק חדיש ושיתוף אסטרטגי ולטיל הקטיושה בגוש דן ולא לזכות ההגדרה העצמית שלנו כיהודים כאבן היסוד בכול הסדר פוליטי עם הפלשתינים.

כדי להמחיש את הנקודה הבה נניח שהגענו למכנה משותף עם הפלשתינים בכול התחומים, פליטים, ירושלים, גבולות וסוף הסכסוך ונותרה מחלוקת על נוכחות צה"ל בביקעה לשנים הבאות ועל אספקת נשק חדיש בעתיד מארה"ב – הייתם מסכימים להסדר גם בלי סידורי ביטחון לשביעות רצון ישראל ?

הבה נניח הנחה הפוכה – ישראל קיבלה את כול סידורי הביטחון שביקשה. נוכחות בביקעה, נשק חדיש ושיתוף מודיעיני בחוק של הקונגרס האמריקאי. ישראל אפילו הסכימה עם הפלשתינים על ירושלים והגבולות (תסריט אולמרט) אבל נותרה מחלוקת על זכות השיבה והפלשתינים ממשיכים לדרוש אותה במלואה – הייתם מסכימים להסדר למרות ההסכמה המלאה על סידורי הביטחון ?

ישראל שוגה ושגתה כשהא מעלה את סוגיית הביטחון הרבה לפני סוגיית זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי כמכשול אמיתי בדרך לשלום. ישראל נתנה להבין שסוגיית האף-35 והישיבה הביטחונית בביקעה חשובים לישראל מזהותה כמדינה יהודית דמוקרטית ולכן הטענה נישמעת קצת תמוהה בעולם לאחר שאנחנו טיפטפנו בטחון ועוד ביטחון ושכחנו להסביר לעולם לאורך השנים שגם לנו כיהודים מגיע הגדרה עצמית.

אם הוויכוח הציבורי סביב חוק הצהרת הנאמנות הלא דמוקרטי והמוזר יתפתח לוויכוח על מהות הסכסוך ביננו לפלשתנים וייצר מכאן מסר חדש לעולם שגם ליהודים מגיע זכות ההגדרה העצמית - כי אז החוק המוזר והמיותר שאני מאחל לו להיקבר בוועדה לדורות רבים עשוי אפילו להניב תוצאה חיובית – שנאמר מעז אולי יצא מתוק.

4 תגובות:

  1. דמוקרטיה היא שיטת שלטון אופנתית, פופולארית אמנם, אך אינה חזות הכל.
    מטרת הציונות היא הקמת מדינה ליהודים. שיטת השלטון בה, כמו גם נושאי כלכלה, תחבורה, ומשק המים הנם נושאים חשובים אך אינם המטרה ואינם היעד.
    על כן כאשר עומדים זה מול זה טובת "הדמוקרטיה" מול טובת "היהדות" בארצנו, עלינו להעדיף את הקיום היהודי. (אגב כך אנו עושים בעת חירום - מוותרים על עקרונות הדמוקרטיה למען הקיום).
    יפה עשתה הממשלה כאשר אישרה את החוק הטבעי והנכון, אך אין הצדקה לאפלייה בין וותיקים לחדשים, יש ולדרוש נאמנות מוצהרת זו גם מאזרחים וותיקים ולא רק ממתאזרחים חדשים

    השבמחק
  2. הליבה ב'סכסוך' במזרח התיכון עוסקת באי-סובלנות אנטי-יהודית



    * חוסר הסובלנות התחיל בעיקר מאז שייח' סולימאן אל-טאג'י אל-פארוקי כתב שיר שנאה בעיתון פלסטין ב-8 בנובמבר 1913, תוך ערבוב של רעיונות קוראניים עם סטריאוטיפים אנטישמיים עתיקים. אחר כך על ידי אל-חוסייני בשנות ה-20. המופתי גם בחר "להאמין" בעלילת דם עתיקה.

    * מרץ 1933, תוך שבועות של עלייתו של היטלר לשלטון, המופתי כבר פנה לקונסול הגרמני והציע ברית.

    * מאי 1933, עיתון פלסטין האדיר את היטלר כ"אצילי" והצדיק את רדיפת היהודים.

    * ספטמבר 1933, עיסא בנדאק, עורך הדו-שבועון הרדיקלי סואת' אל-שבאב, יצא לפריז כדי לקבל הנחיות מקבוצת גרמנים וערבים על "ניהול תעמולה נאצית" בפלסטין.

    * איברהים א-שנטי ב-1934 הקים את העיתון "עד דיפאא" היה מאוד בעד היטלר.
    (מלבד המקרים שהוא נאלץ למתן את הטון שלו תחת צנזורה בריטית ואיום בהשעייה).

    * מאי 1935, כשחזרו הנציגים מוועידת נוער ערבי בחיפה, רכבתם לעפולה נשאה צלב קרס שעל אחד הקרונות כתוב בגיר ומתחתיו כיתוב בערבית "גרמניה מעל הכול".

    * יוני 1935, ערבים בחיפה הקימו מועדון נאצי, הנקרא 'ירח אדום', ממומן היטב על ידי הנאצים. "מתארגנות קבוצות של צעירים ערבים לבושי חום".

    * 1936, המופתי הגדול עם ג'מאל אל-חוסייני הקים את ה-פותאווה לפי דגם הנוער ההיטלראי.

    * 1936-1937, ספרו של היטלר מיין קאמפף - רבי-מוכרים בקרב ערבים רדיקליים בפלסטין.

    * ינואר 1937, אוני עבד אל-האדי של איסתקלאל אמר למגזין הנאצי: "ערבים חובבים את הנאצים".

    * 1937, לקראת ועידת בלודן, שלח המופתי הגדול (לאחר שנשאשיבי עזב את הוועד הערבי העליון) אזהרה (רשמית על ידי הוועד הערבי העליון) למדינות ערביות אחרות (כולל לבנון) במזרח התיכון שלא לקבל יהודים. . המופתי שלח גם חוברת שנאה לוועידה. הוא שימש ב-1943 בגיוס מוסלמים בוסנים של ה-אס.אס.

    השבמחק
  3. * ספטמבר 1938, כמאה נציגים מפלסטין ערבית בכנס הנאצי בנירנברג.

    * מאי 1939, עוני עבד אל-האדי של איסתקלאל נפגש עם פקידים נאצים בברלין.

    * רדיו 'קול הערבים' של יוניס בחרי, קיבל חיזוק במיוחד על ידי המופתי לאחר 1941.

    * סקר של מר סארי סקאניני בפלסטין בפברואר 1941 מצא כי 88 אחוז מהערבים תמכו בנאצים.

    ** גם לא היו תירוצים ל: ההסתה של המופתי (יחד עם ערבים נוספים, כולל מפלסטין: אכרם זואיטר ודארוויש אל-מוקדדי) לטבח פרהוד ב-1941 שבו יש אומרים שמתו אפילו אלף. היה אונס קבוצתי וילדים הושלכו למים לעיני הוריהם); או קורא (בקולו לשדרנים הערבים מברלין) לכל הערבים "להרוג את היהודים באשר הם - זה נעים לאללה"; או תכנון שריפה בעמק דותן שליד שכם, בין היתר.

    * תלמידו אחמד שוקיירי (שעזר לכנופיית המופתי להרוג את אחיו ד"ר אנואר שוקיירי ב-8 ביוני 1939) ושותפו ג'מאל אל-חוסייני, שניהם הצדיקו את השואה ב-1946.

    * המופתי הלא-קדוש הנשוי, בילה את שנות המלחמה 1941-1945 בברלין, מוקף בנשים גרמניות וקיבל הרבה כסף.

    * אגב, לא רק המופתי עבד עם הנאצים. היו אתו כמו 200 ערבים, בעיקר מפלסטין [א"י].

    * לאחר המלחמה, זכה המופתי לצהלת האחים המוסלמים במצרים.
    האנטישמי הנאצי הידוע לשמצה יוהאן פון לירס (עומר אמין) התקבל במצרים על ידי המופתי והוא הפך ליועץ הפוליטי של מחלקת המידע תחת מוחמד נגיב וגמאל עבד אל נאצר. הוא עזר גם לנאצי ארנסט-וילהלם שפרינגר להימלט למצרים.

    * 1946, אף על פי שהמופתי "לא הורשה להיכנס לפלסטין, הליגה הערבית התקין אותו כעת כמנהיג החדש של הערבים הפלסטינים עם תקציב שנתי של 10,000 ליש"ט."

    * 1947, ערבים מגייסים נאצים לשעבר כדי להילחם ביהודים. בסך הכל, כמה מחקרים הראו, בסביבות 1,000 מהם.

    * 1947, עיסא נח'לה עבד עבור המופתי בוועדה הערבית העליונה, לאחר מכן התסיס בארגנטינה, ואז חזר לארה"ב והפיץ תעמולה במשך עשרות שנים (שנות השישים, השבעים, השמונים) עם ניאו-נאצים.

    השבמחק
  4. אמרה לערבים של א"י פלסטין לעזוב את האדמה עד "ניצחון".

    * הליגה הערבית עבדה עם ניאו נאצים על דרום אמריקה בשנות ה-60. והטרוריסטים הפלסטינים היו מקושרים עם ניאו-נאצים בשנות ה-60 כמו עם פרנסואה ז'נו, אש"ף קשור לנאצים או/ו ניאו-נאצים בשנות ה-70-1980, ביניהם: אוטו ארנסט רמר, L'Oeuvre Francaise, קרל היינץ הופמן, אודו אלברכט, וילי פוהל / ווס.

    * תשאלו את עצמכם, אילו כל הישראלים היו ערבים-אתניים או רובם מוסלמים, האם היה אז בכלל סכסוך? = "גזענות ערבית!"

    * לחזרה למולדת היסטורית אין שום קשר ל"גזענות" והתעמולה ההיטלריסטית של 2001-דורבן, במיוחד של איגוד עורכי הדין הערבי ואחרים, הראתה את האירוניה המרה של גזענים המסויים כ"אנטי גזענים".

    * אי אפשר לנתק קנאות מהמצאתו של אחמד שוקאירי את האנלוגיה הכוזבת של ה"אפרטהייד" ב-1961 (קצת יותר משנה לאחר שקידם קבוצה ניאו-נאצית וציטט את מאמר הניו יורק טיימס ב-16 בספטמבר 1962, שלמעשה קובע האופי הנאצי של הקבוצה), או של פעילותו האנטי-ישראלית של עומר שקיר מאז 2010 והתעללות בקבוצת HRW [משמר-זכויות-האדם] ב-2021 עבור תעמולה זו בזיוף או מצג שווא של עובדות ובאמצעות שינוי ההגדרה של אפרטהייד כך שתתאים לתעמולה שלו.

    * להלל את היטלר, להכחיש את השואה וליצור (שנאה, ממניעים גזעיים) השוואות מזויפות להתנגשויות ואמצעי אבטחה - מתרחשות בבת אחת.

    * אם בתעמולה קנאית אנטי-ישראלית יש אמת כלשהי, אז למה הישראלים ממשיכים להסתבך בצרות, לסכן את חיי חייליה ואפילו להמציא אמצעים רק כדי למזער קורבנות ערבים כשרודפים אחרי מחבלים?
    עד כמה העולם הערבי יודע על יחס מועדף לערבים על פני יהודים, לרבות בהחלטות בתי המשפט, באקדמיה, בתעסוקה ועוד?


    * אם ההנהגה הערבית או ה"אקטיביסטים" האנטי-ישראליים, מודאגים יותר מחיי ערבים מאשר בהשמצת ישראל - אז מתי בפעם האחרונה גינו את השימוש באזרחים כמגן אנושי, בתי ספר, מקומות תפילה או ירי מסיבי בשטחים מאוכלסים אזורים?


    * 113 המורים של אונר"א בין השנים 2015-2022 שעסקו בטרור ורבים באנטישמיות, כולל תעמולה פרו היטלר.

    * דרך אגב, התקפות ה-טיק-טוק (מאפריל 2021) של ערבים רבים וקבלת אלפי פידבקים מערבים אחרים הם פיגועים נגד יהודים אדוקים בירושלים ש(רובם) אינם ציונים ואף מסרבים לשרת בצה"ל. אותו דבר הוא הקריקטורות האנטישמיות, (בעבר ובהווה), בתקשורת הערבית, לעתים קרובות של יהודים אדוקים כאלה גלויים בבירור. הגרוע ביותר הוא, מעשי הטבח בטרור המכוונים ספציפית לקהילות כאלה בערים שונות. מה ששוב מראה את המוטיבציה הבסיסית של 'גזענות ערבית' מאחורי הכל, באופן עקרוני.

    השבמחק