יום חמישי, 16 בספטמבר 2010

טירקל וצחי

טירקל על טירקל


בנוסף להיותו יו"ר הועדה לחקירת המשט שכבר הסתבכה בכול הסתבכות אפשרית ולדעת רבים היא מיותרת, משמש גם השופט טירקל כיו"ר ועדה לבחינת הכשירות של המינויים הציבוריים בישראל. במסגרת תפקידו דן לפני שבועיים בכשירותו של האלוף גלנט לשרת כרמטכ"ל. הכוונה לא לכשרות המיקצועית אלא למוסרית והתדמיתית. סביב האלוף גאלנט מרחפת עננה של חשדות שהוא השתלט בנוהל מוזר על אדמות לא לו, פרץ דרכים לא חוקיות והשתמש כובד המשרה להכשיר חלק ממעשיו בדיעבד כמו פריצת דרך לא חוקית שמשרד הביטחון טען בדיעבד ולא לפני מעשה צריכה לשמש למילוט ביטחוני היה והאלוף הנועז יותקף. אין לי דעה בעיניין הקרקעות ואין לי מושג מי צודק. אבל לפי הפרוטוקולים של ועדת טירקל לכשרות ציבורית הועדה הסתפקה בכמה שאלות כלליות בנושא ובתשובתו של האלוף בלבד מבלי לבדוק.

יש לטירקל את הפריביליגיה לייסר אחרים על שיטחיות, אגביות, חוסר ירידה לפרטים ואי בדיקה אבל מסתבר שגם טירקל בן אדם והוא, כאדם, שוגה ובמיקרה שלו חוטא, ממש באותה קלות דעת, אגביות ושיטחיות. מתי יקימו ועדת טירקל לבדוק את טירקל עצמו ?, מה השימו לשפוט אחרים במצבים הרבה יותר מעורפלים ומסובכים ?


צחי הנגבי



צחי הנגבי הוא בעיני פוליטיקאי טוב, איש מחשבה מנומק וראוי להלך בצמרת הפוליטית אבל כאשר כולם, כולל כולם, מתגייסים להגנתו הדבר אומר דרשני. אכן מעברת המינויים הפוליטיים יצא זכאי אבל זכאות משפטית איננה הכשר מוסרי. אין פסול במינויים פוליטיים וזה מקובל בכול הדמוקרטיות אבל יש המון פסול במינוי אנשים שבמובהק לא מתאימים לתפקידם לשרות הציבורי שזה המיקרה בחלק לא קטן מהמינויים של צחי הנגבי. למעשה הפעילה התקשורת בגיבוי המערכת הפוליטית לחץ פסול בניסיון להתערב בשיקולי בית המשפט בצורה בוטה, אגרסיבית ואולי אפילו לא חוקית. אני מניח שלכול פוליטיקאי יש את החשבון שלו וכולם ביחד עשו מעשה פסול.

בפרשת דרך צלחה מסוף שנות ה 90, בכיכובו של צחי הנגבי, שפרצה לציבור בתחילת 2001 התפרסמו בתקשורת חשדות שחבר הכנסת צחי הנגבי מעל באמון הציבור כאשר הקים והעמיד את עצמו, בתשלום, בראש עמותה ושמה "דרך צלחה". עמותה ששמה לה למטרה לקדם חוק בעניין המאבק בתאונות הדרכים. באותה העת היה צחי הנגבי גם יושב ראש הוועדה בכנסת שהייתה ממונה על קידומו של חוק זה וגם זה בתשלום. כך, על פי החשדות, העמיד עצמו הנגבי בניגוד עניינים. מצד אחד עסק בכנסת בקידום החוק, ומצד אחר עמד בראש עמותה שמטרתה לקדם את החוק כאשר הוא ממומן מכאן ומכאן, מה רע.

לפי ממצאי חקירת המשטרה קיבל צחי הנגבי, אז חבר כנסת ויו"ר ועדת הכלכלה, סכום של כ-375 אלף שקלים לשכר, רכב צמוד, החזרי הוצאות, מכשיר טלפון סלולרי, וכן מודעת תמיכה שפורסמה שלושה ימים לפני קיומם של הפריימריז בליכוד מ"דרך צלחה". בתקופה האמורה גייסה העמותה סך הכול 400 אלף שקלים ש 94% מתוכם הלכו לממן את שכרו של צחי הנגבי עצמו. מין תירוץ לסחוט כסף מהציבור סתם שלצחי יהיה עוד קצת, למה לא. בסוף לא הועמד צחי הנגבי לדין כי לעמותה הייתה הזכות החוקית לנהוג כפי שנהגה. אולי חוקי אבל בהחלט קלון מוסרי.

אני מניח שצחי הנגבי לא ממש יותר גרוע מאחרים ובבואם להגן עליו מנסים הפוליטיקאים להגן על עצמם. אינני יודע מה יגיד בית המשפט, אין לי מושג מה יגידו הבוחרים בבחירות הבאות אבל את ההכשר למעשי צחי הנגבי אנחנו נותנים בסופו של יום בקלפי. שלא נתלונן על המושחתים שם למעלה – תתפלאו זה אנחנו והקלפי שאחראים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה