יצא משליטה

קשה להניח שמקבלי ההחלטות בארץ לא הבינו שמבול של ועדות חקירה לא יכול ליצור תהליך מבוקר של חקירה ובדיקה. שתי ועדות כבר יצאו משליטה ושלישית, זו של מבקר המדינה, בהתחשב באופיו, עוד תרבה לשפוך שמן על מדורת החקירה.

הראשונה שיצאה משליטה היא ועדת טירקל. היא מונתה על ידי ראש הממשלה, ב 15/06/2010, כועדת בדיקה לאירועי המשט עם מנדט מוגבל ועם שני משקיפים זרים כדי לנער מעלינו ועדות בינ"ל אחרות - מה שנכשל לחלוטין. מהיותה ועדת בדיקה לא הייתה לה הסמכות המשפטית לזמן עדים נגד רצונם והכוונה הייתה, בעיקר, להגן על חיילי צה"ל גם כדי לא לחשוף אותם לתביעות בינ"ל. לאחר שמונתה הועדה ולאחר שיו"ר הוועדה יעקוב טירקל עבר על המנדט של הוועדה והסכים לה, הוא הפך את עורו ואיים להתפטר עם לא יורחבו סמכויות הוועדה וישודרג מעמדה המשפטי לוועדת חקירה (לא בדיקה) ממשלתית נווסח ועדת ווינוגרד. הממשלה אשרה את הרחבת הסמכויות ב 04/07/2010 מה שמעניק לוועדה גם סמכות לזימון עדים והשבעתם לפני מתן עדות. החלטת הממשלה אמנם מוציאה מכלל סמכות הוועדה זימון חיילי צה"ל אבל הנושא עוד יותקף בבג"ץ ורשת ההגנה לחיילי צה"ל ניסדקה. קשה לראות כיצד תצליח המדינה למנוע את זימון מפקד חיל הים, ראש אמ"ן או ראש השייטת להעיד אם תחפוץ בכך הוועדה.

כבר ביומה השני נתגלו הבדלי גרסאות בין ראש הממשלה לשר הביטחון, זה היה בלתי נימנע ואפשר לאמר שהממשלה במו ידיה הזמינה לעצמה התקוטטות פנימית בלתי פוסקת ולאורך זמן. לחגיגה הצטרפה יושב ראש האופוזיציה ציפי ליבני שמיהרה לגזור קופון ושלחה מכתב לועדה שברצונה להופיע בפני הוועדה כדי להעמיד את עדותו של ראש הממשלה נתניהו על דיוקה בכול הנוגע למדיניות הסגר על עזה. לא ברור איזו אמת תחשוף הוועדה שטרם ידענו עליה אבל ברור שכבר ביומה הראשון אחזה רוח רעה בצמרת הפוליטית של המדינה ויד איש בגרון רעהו. וועדת טירקל כבר יצאה משליטה והמהומה הפוליטית כבר החלה, עוד הרבה זמן לפני המסקנות.

בינתיים הסכימה ממשלת ישראל לעוד ועדה של מזכ"ל האו"מ לחקר המשט, אותה ועדה שועדת טירקל הייתה אמורה, בעצם הקמתה, למנוע. איננו יודעים מה בדיוק סוכם בין אהוד ברק לבן קי מון מזכ"ל האו"מ אבל התוצאה ברקית אופיינית. גם הוקמה ועדה ומזכ"ל האו"מ גם הודיעה אתמול ש"לא היה שום סיכום עם ישראל שימנע זימון חיילים"..למי שלא ברור טורקיה השותפה בוועדה ומי שדחפה ויזמה את הקמתה בלחץ הגוש המוסלמי הענק באו"ם לא תחדל לרגע מלנסות לזמן את חיילי צה"ל, אישית, לחקירה. הכוונה לפגוע בריבונות ישראל לחשוף את לוחמי ומפקדי צה"ל וחייל הים לסידרה אין סופית של תביעות בכול פורום אפשרי, להכפיש אותה כניחקרת ניצחית על "פשעי מלחמה" כביכול ולבסוף לצמצם את חופש הפעולה הצבאי והמדיני של המדינה. כול האופציות של ישראל גרועות - לסגת מהסכמתה למזכ"ל האו"ם תגרור מבוכה ולחץ אדיר ותציג את ישראל כמי שיש לה מה להסתיר, לאפשר לחיילי צה"ל להיחשף זה פגיעה אישית בחיילים, כרסום בריבונות והתדרדרות מוסרית לתהום שקשה לצאת ממנה (כול כך אופייני לברק, לביבי ולמה שבינהם). ועדת האו"מ יצאה משליטה ולא ברור איך מחזירים את השד לבקבוק, על פי ניסיון העבר שולחים שוב פעם את ברק כי הרי לא ממש למדנו מהניסיון. כך או כך מעטפת ההגנה המשפטית והאישית על חיילי צה"ל הפכה למטרה בינ"ל של מוסדות האו"ם כשישראל במצב מביך ונחות שהיא עצמה יצרה כאשר נגררה לועדה מלחץ ולא כיוזמה שהיא מובילה.

ברקע עוסקים כולם בחקירת מסמך גלנט, אלופים מזעיפים פנים, איש חושד ברעהו, כולם נעזרים ביועצים ועורכי דין, המשטרה חוקרת וכדור השלג מתגלגל, אם ניבדוק את זמן הניהול של קברניטי הצבא המדינה בשבוע שחלף ואלו שעוד יבואו נגלה המון הכנות לעדויות בוועדה כזו או אחרת, המון אינטריגות סביב מינוי הרמטכ"ל, קשיים הולכים וגדלים בשיתוף הפעולה בין גורמי הצבא לעצמם ובינם לדרג הפוליטי המסוכסך עם עצמו וזמן הולך ומצטמצם בצורה מדאיגה ומשפיעה לטיפול בנושאי המהות - הצטיידות, אימונים, תורת לחימה, פיתוח טכנולוגי ושכלול הכוננות. נהוג לאמר שמעשה מושכל הוא סוף מעשה במחשבה תחילה ברור שבארץ, לפחות בכול הקשור לאירועי המשט, סוף מחשבה במעשה תחילה והסוף עוד רחוק מאוד.