יום ראשון, 20 ביוני 2010

עכשיו הוא ניזכר

אתמול, יום שבת 19/06/2010, הופיע חבר המוסד המחליט העליון במדינת ישראל- הקבינט, פואד בן אליעזר בשבת תרבות בבת ים. כרגיל הוא תמיד יודע אחרי מעשה מה היה צריך לעשות לפני מעשה לו רק שמעו לו. לו רק היה גם מציע משהוא חיובי לפני מעשה, יוזם איזה דיון כללי על הסגר על עזה או בכלל זה היה יכול לעזור אבל למה להטפל לקטנות. להתפטר ? טוב הוא עוד לא השתגע עד כדי כך.

בין שאר הפנינים אמר פואד בן אליעזר בערך כך שאם היו מביאים את נושא המשט לקבינט, שם יושבים 12 אנשים מנוסים, כדברין, התוצאה הייתה יכולה להיות אחרת. כן זה נכון אבל יש שתי בעיות. פואד עצמו לא דרש לכנס את הקבינט לפני המשט (כנראה מוגזם לדרוש דבר כזה מפואד) ושנית התוצאה אכן יכלה להיות אחרת אבל לא בהכרח יותר טובה. אין לקבינט שום רקורד של שיקול דעת עצמאי. הם לא דורשים או דרשו חוות דעת חוץ ממסדית, נניח מהאקדמיה או המועצה לביטחון לאומי, הקבינט כמעט מעולם לא עסק בלמידת נושא כול שהוא לפני שהוא מגיע לקבינט לדיון ושם די להם בניסיונם העשיר אבל לא תמיד גם הרלבנטי. עד היום הם ניזונו מהמידע ודנו בחלופות שמערכת הביטחון הציע ואין שום סיבה לחשוב שמה שהיה ידוע למערכת הביטחון לפני המשט היה מביא לתוצאה אחרת. להגיד קל, להתנער מאחריות עוד יותר קל ולטמטם אותנו בלוקשים הכי קל.

פואד בן אליעזר עצמו, בראיון לבן כספית ב 27/11/2009 במעריב, טרח להרגיע אותנו כולנו שאין משבר עם תורכיה. הכול בעיה נקודתית של יחס מעליב של שמעון פרס שאצבעו המתנופנפת בגסות מול ארדואן היא סיבת המשבר. תהליך אסטרטגי שמרחיק את תורכיה מהמערב פואד ממש לא חשב על זה – אז לפני מעשה, טען פואד ברצינות שלמעשה, כעולה מדבריו, אין לתורכיה שום מדיניות חוץ - חוץ מלהתחשבן עם ישראל האשמה בהקנטתו של ראש הממשלה התורכי. מאז הספיק לפצח גרעינים עם הרמטכ"ל התורכי בטקס מסירת טנקים מושבחים לצבא הטורקי ולהאיץ את סיומה של עסקת מזל"טים עם תורכיה. כן – יש לפואד חלק מרכזי בטשטוש דעת הקהל בישראל לגבי עומק התהליך בטורקיה. הרי תמיד אפשר להאשים את הקבינט שלא דן בסוגיה ברצינות. בשבת תרבות הסביר לנו פואד שלא הוא בלבל לנו את המוח אלא "משהוא התהפך אצלו" הכוונה אצל ראש ממשלת תורכיה ארדואן. ובכן שום דבר לא התהפך אצל ארדואן הוא היה כזה תמיד, צעד אחרי צעד, עקב בצד אגודל הוא הופך את תורכיה ממדינה חילונית במשטרה לאוטוקרטיה מוסלמית. כנראה שקשה לדרוש מפואד בן אליעזר להעמיק בהבנת תהליכים – יש לו ניסיון עצום במקום. במקום שזורקים אבנים על הממשלה, אומר לו הניסיון, תצטרף לזורקים זה יותר נעים לזרוק מלחטוף ואולי עוד יקחו אותו אפילו ברצינות כמוכיח בשער..

לפואד בן אליעזר יש מניית בכורה בהפיכת מפלגת העבודה, שפעם הייתה לה שכבה ציבורית רחבה ותומכת, לתאגיד של קבלני קולות בסגנון ויצמן שירי ולהמלכתו מחדש של אהוד ברק על מפלגת העבודה. כנראה שחוץ מאהוד ברק עצמו פואד בן אליעזר הוא הקבלן והאחראי הראשי שמפלגת העבודה מתרסקת לשוליים הסהרהוריים של המפה הפוליטית. אם תשאלו את פואד, המעכר הגדול עם הקשרים לכולם, בעיקר לחמולות ענק במגזר הערבי והדרוזי, זה לא הוא אלא הם. אם אתם רוצים לדעת למה מפלגת העבודה מתרסקת לא צריך להסתכל עד אהוד ברק – מספיק להסתכל אל פואד.

מחר נעסוק בגרעין הירדני

תגובה 1:

  1. אני פשוט מסכים אתך באלף אחוז. זה אומנם לא חוכמה כי הדברים די פשוטים, ובכל זאת הבאת זאת חד כתער ובהיר כאור השמש בצהרי יום קיץ.

    השבמחק