יום חמישי, 25 במרץ 2010

תצא בחוץ


למעשה גורש ביבי נתניהו בבושת פנים מהבית הלבן וברור שבממשלו של אובאמה רק הליכה לקנוסה, בסגנון שיריביה של סוריה בלבנון עלו לדמשק לבקש מחילה מבשאר אסאד, עשוי להחזיר אותו לפגישה בבית הלבן. יש להודות שהמשבר הוא אסטרטגי ועמוק ובמהלך ציני ומפוקח מציב אותנו ממשל אובאמה, עם תמיכה חזקה מאירופה, במקום השמור לאיראן בהווה והיה שמור לדרום אפריקה בעבר. יחד עם זאת ניהול המשבר מהצד הישראלי גובל בהפקרות לאומית.

בעקבות ביקורו של סגן הנשיא ג'ו ביידן ומשבר הבניה היה לביבי שתי אפשרויות. להקפיא את הבניה ולחדש את הקו הירוק תוך שיתוק חייהם של כ 150,000 ישראלים ונוכח בניה פלשתינית גואה או, לחילופין, להכריז שדין ירושלים כדין תל אביב ושישראל אינה מתכוונת להסביר ולתרץ את הבניה בירושלים. ביבי עשה לא את זה ולא את זה. הוא אמנם לא הכריז על הקפאת הבניה אבל ריכז את מערכת האישורים במשרד ראש הממשלה ואף ניסה למכור זאת לאמריקאים. ברור שמעתה דין ירושלים שוב אינו כדין תל אביב ומצד שני ברור גם שראש הממשלה חייב לתת הסבר על כול בניה בירושלים, שהוא אחראי לה כעת באופן אישי ממשרדו הוא, מה שיוצר תהליך מצטבר של לחץ, הצטדקות ומשבר. יצאנו קירחים מכאן ומכאן – זה עונשה של חוסר החלטיות ועמימות.

פגישה עם אובאמה נתפסה בעיני ביבי וממשלו כמטרה בזכות עצמה, מעין "הזדמנות צילום". כמו שאמר דוב ויסגלס כשראשי מדינות נפגשים הם נפגשים כדי לחתום על המוגמר שהוכן על ידי עבודת צוותים מקדימה. לא התקיימה שום עבודת הכנה ודיון מקדימה לפגישה עם אובאמה. למעשה נכנס ראש הממשלה למלכודת שהוכנה לו, למרות כול הסימנים המעידים, לא מוכן, בלא שהשתדל להיות מוכן ומבלי שהוא מגובש על עצמו מה יש לו להציע ולמה יתנגד בכול תוקף. התוצאה - בפגישה הוא גמגם, התפתל והתחמק מניסוחים מחייבים. לשאלה החדה של אובאמה עד לאן תהיה מוכן להרחיק לכת בתהליך השלום לא הייתה לביבי תשובה אלא נוסחה מתחמקת עמומה. התשובה הזו הייתה צריכה להיות נצורה אצלו כול הזמן, וודאי לפני פגישה עם אובאמה, והייתה צריכה להיות מוסכמת על השביעייה בישראל מראש. זה עונשו של מי שבא לא מוכן ובלי תשובות לשאלות המרכזיות.

אני דוגל שכבוד לאומי הוא כלי דיפלומטי יעיל. מי שמוכן להיפגש, כראש מדינה, עם מנהיג ארה"ב שבביקורו במזה"ת ביוני 2009 דילג על ישראל, בדלת האחורית, ללא טקסים, ללא צילומים וללא קבלת פנים מזמין שיתייחסו עליו "כדיקטטור של מדינת העולם השלישי" כדברי הוושינגטון פוסט מאתמול. זה עונשו של מי שמוחל על כבודו/כבודה של מדינת ישראל.

נכון אובאמה מוליך תהליך הרסני מזיק וחסר הבנה של המזה"ת. הוא אשם בהנעת והגברת הדה לגיטמציה של מדינת ישראל וסביר שהסנקציות נגד ישראל יתגלגלו הרבה יותר מהר מהסנקציות נגד איראן כי אובאמה הפך אותנו לאיום על השלום העולמי. דווקא בשל עומק המשבר מגיע לנו הנהגה יותר ברורה וחדה שיודעת על מה להתעקש ועל מה לוותר, כזו שיוזמת ומובילה ולא נגררת אחרי לחצים של אחרים.

הערה אחרונה – קראתי, עיינתי, הסתכלתי בטלוויזיה ושמעתי ברדיו אין סוף פרשנויות מה יעשה אלי ישי וש"ס, מה תגיד השביעייה, מה העמדות של ישראל ביתנו וליברמן ומה מרחב התמרון של ביבי. מה שלא הצלחתי לשמוע, אפילו ברמז, מה היא העמדה האוטנטית של ביבי עצמו. המון כיצד הוא יתמרן ואפס מוחלט כיצד הוא יוביל. ביבי הרוויח ביושר את הזובור בבית הלבן. אנחנו כולנו, מדינת ישראל ועתידה הפסדנו והשלום התרחק עוד יותר כי הפלשתינים כבר נמצאים בעננים - תצא בחוץ אמרו לביבי ואיתו לכול מדינת ישראל.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה