מפקיר פצועים בשטח

שלש פעמים הפקיר הנשיא אובאמה פצועים בשטח במזה"ת, לא כולל ישראל שכידוע אשמה בכל.

כבר בסיורו הראשון בשטח, ערב נאום קהיר ב 04/06/2009 ניסה נשיא ארה"ב ברק אובאמה לסחוט ויתורים מהערבים במסגרת ניסיון להניע עסקת חבילה של שלום כולל במזה"ת עם ישראל, לא פחות ולא יותר. בסעודיה הוא קיבל סירוב מוחלט להצעותיו ודרישה בוטה להתמודד בבהירות ובמהירות עם האיום האיראני. הדרישה הזו חזרה ועלתה בכול פגישה רמת דרג בין אישיות אמריקאית מדינית וביטחונית לבין ראשי נסיכויות המפרץ, סעודיה ירדן ומצרים. אובאמה האמין אז בהושטת יד לאיראנים בהתעלם מהניסיון המצטבר עם ממשלים קודמים בנושא. כעבור כמעט שנה עומדת ארה"ב ללא מדיניות ברורה, כשהיא מטילה וטו, לעת עתה, על כול פעילות צבאית נגד איראן ומתקשה מאוד לגבש איזו חזית מדינית בסוגיה. אחרי ביקורו של שר ההגנה האמריקאי בסעודיה, ביום רביעי 10/03/2010, נאלצה סעודיה להכחיש באופן בוטה שהיא הסכימה ללחוץ על סין בנושא גיבוש הסנקציות נגד איראן. לערבים, כמו לישראל, ברור שארה"ב היא משענת קנה רצוץ, כך נראים הדברים כרגע.

ב 06/07/2009 התקיימו בחירות כלליות בלבנון. הבחירות בלבנון, בגלל המבנה העדתי שלהם, לא ממש משקפות את דעת הקהל הלבנונית אבל הם משקפות מגמות. מחנה ה "14 במרץ" המתנגדים לחיזבאללה, למעורבות הסורית בלבנון והתומכים בארה"ב זכה בהישגים משמעותיים. אלא שאז ניקר בארה"ב הרעיון שסוריה, שפיזרה סידרה של רמזים בכיוון, עשויה לנטוש את הציר האירני לטובת המערב. באחת נשכחה לסוריה מעורבותה ברצח ראש הממשלה לשעבר רפיק חרירי ב פברואר 2005, באחת בוטל ההישג של ממשל בוש לגרש את הסורים מלבנון ומבלי להיכנס למורכבות התהליך הפקירה ארה"ב למעשה את תומכיה בלבנון לחסדי הסורים. יתר על כן לאחרונה אף הודיעה ארה"ב על שליחת שגריר חדש לדמשק. היום עלה לדמשק הבוטה במתנגדיה בלבנון, וואליד ג'ונבלט, לבקש מחילה לנפשו. לפני וחודשיים עשה זאת בנו של הנרצח סעד חרירי, ראש הממשלה הנוכחי. ארה"ב אמנם לא יכלה להתערב בלבנון ישירות אבל יכלה להגביר את הבידוד המדיני של סוריה, להאיץ את הדיונים בבית המשפט בהאג בנושא הרצח ולתת תמיכה למי שהיו תומכיה, במקום כתף קרה.

לאחר הבחירות באיראן ב 12/06/2010 מילאו המונים את רחובות טהראן במרי עממי המוני נגד מה שנראה בעיניהם זיוף רבתי של התוצאות. ברק אובאמה, חודש אחרי נאום קהיר לא רצה לאבד את המומנטום של "המפייס הגדול" ולמעשה התעלם מזעקות המצוקה של המפגינים. נכון, הוא לא יכל לעשות הרבה למען המפגינים בטהראן אבל ההתעלמות מהם שידרה מסר של הפקרה וכתף קרה למי שעשויים להיות ברי שיח לארה"ב, אם לא היום אז אולי בעתיד.

בהחלטת ההקפאה של ישראל נאמר מפורשות שישראל שומרת לעצמה את הזכות לבנות במזרח ירושלים. הפרוטוקול אושר על ידי נשיא ארה"ב. איש בארה"ב לא טען שישראל הפרה הסכמים אלא שישראל העליבה ולכן צריך להפנות לה כתף קרה.

במאמר שכתב מומחה פוליטי בשם מרק פרי בביטאון "פוריין פוליסי" (מדיניות חוץ) שיצא בארה"ב השבוע הוא טען שקצינים של פיקוד המרכז האמריקאי, המנהל את המלחמות בעיראק ואפגניסטן, תדרכו חברי קונגרס ואמרו שהערבים מאבדים אמון בהבטחות של ארה"ב וכי ארה"ב נמצאת בתהליך של אובדן השפעתה במזה"ת. על פי המאמר האשם הוא, כרגיל, ישראל שארה"ב אינה מסוגלת לעמוד בפניה, כך המאמר. מעניין שבימי בוש השפעתה של ארה"ב דווקא התחזקה מאוד למרות שבוש היה רך עד פייסן כלפי ישראל וכך גם רוב הממשלים הקודמים. ציטוט חלקי של מקור חסוי הוא תמיד מגמתי וקשה להניח שקציני צבא אמריקאים ימתחו ביקורת ישירה על מדינית הנשיא.

קשה להניח שאפשר באמת לבנות השפעה במזה"ת על בסיסי הפקרת ידידים באופן שיטתי ופיוס אויבים. עד היום זה כנראה לא ממש הצליח באף מקום בעולם – אבל מה לעשות אובאמה תמיד רוצה להיות הראשון שימציא מחדש את הגלגל.